בטול צו שהשימוש בו חסר סבירות ושמירת סמכות הרשות הממשלתית למים ולביוב לנקוט בהליכים אם לא יותקן מתקן טיהור חדש

השופט ר. שפירא [אב"ד]:

ההליך שבפני בית הדין:

בפנינו  ערר לפי סע' 20יח' לחוק המים, התשי"ט-1959 (להלן: " חוק המים"), לפיו מבקשים העוררים להורות על ביטול ההודעות ו/או על ביטול דרישותיו של המשיב בהודעות לנקיטת פעולות ו/או על ביטול החלטתו של המשיב בהודעות על הפסקת הקצאת המים למי מהעוררים וכן ליתן צו מניעה קבוע נגד המשיב להימנע מלהורות על ביטול אספקת מים למי מהשותפים אצל העוררת 1.   יצויין כי כותרת הערר היתה כי המשיב בערר הוא שמעון טל, נציב המים, כפי שהיה בעת שהוגש הערר.

יובהר כי לא נשמעו בפנינו הוכחות לכן פסק הדין מבוסס על תוכן הצו, טיעוני הצדדים ומסמכים שהוגשו, לרבות חוות הדעת של דר' קמחי והתצהירים משני הצדדים.

טענות הצדדים:

טענות העוררים:

שותפות "המגדלים" הינה הבעלים, המחזיקה והמתפעלת בין היתר, מתקן לאיגום שפכים שהוקם במימונה ועל שטחים בבעלותה המהווה מתקן קדם טיפול לשפכי החזיריות של שמונת שותפיה וכן, של משקים חיצוניים, שהתחברו בהסכם עם המגדלים להזרמת השפכים, לאחר הטיפול המקדמי אל מכון לטיהור שפכים השייך לאיגוד ערים חיפה (להן: " המתקן" ו-" מט"ש"); וששותפי המגדלים הינם בעלי קרקע עליה מחזיקים ומפעילים משקים לגידול חזירים באזור אעבלין.

כן, צויין ששותפות המגדלים אינה מגדלת חזירים, אלא עוסקת במתן שירותי תפעול ותחזוקה של מתקני קדם טיפול ובית מטבחיים בלבד, וממילא כל המים המסופקים לגידול החזירים מיועדים לטיפול במתקן הקדם הנ"ל. כל קיצוץ בכמות המים המסופקת גורם להגברת ריכוז המזהמים בשפכים ולא להפחתתם.

נטען שאין חולק כי לא הייתה כל מערכת ביוב באזור מועצה מקומית אעבלין עד לשנת 1992, שאז בנתה המגדלים בכספה ועל שטחיה 6 בריכות המשמשות לטיפול מקדמי בהזרמת השפכים אל מט"ש, ע"פ הנחיות ותכניות שאושרו אז בהתאם לנדרש. בשנת 1992 החלה המועצה המקומית לחבר את מערכת הביוב של המועצה אל המערכת האיזורית, על ידי חיבור לנקודת יציאת השפכים של המגדלים וממנה יחד אל מט"ש. עד לשנת 1992, כאמור, כלל מערכת הביוב של אעבלין הוזרמה אל השדות והוואדי הסמוך באופן גלוי ותוך יצירת מפגעים אקולוגים ובריאותיים קשים ותוך פגיעה באיכות מי התהום באזור. הדבר נכון כיום ביחס למשקי חזירים שאינם שותפים אצל המגדלים ואשר לא התחברו אל המתקן, ואשר נגד חלקם הוגשו כתבי אישום וחלקם אף הורשעו (להלן: " משקי החזיריות החיצוניים").

העוררים טוענים כי ההשקעה בבניית מערכת קדם הטיפול, אחזקת וניטור מתקניה באופן שוטף ע"י אנשי מקצוע מעולים, שדרוג המערכת מדי תקופה (לפי דרישות המשרד לאיכות הסביבה), ותמיכת יועצים ומומחים בביצוע השדרוגים, מגיע עד כדי מיליוני שקלים. השותפים בשותפות משלמים למגדלים תשלום חודשי שוטף עבור הזרמת השפכים שלהם אל המתקן, כל אחד לפי כמות השפכים שלו. כאשר המגדלים משלמת למט"ש תשלום אגרה חודשי שוטף עבור הזרמת השפכים אל מכון הטיהור במט"ש לפי התעריף הקבוע לפי כל מ"ק עבור כלל כמות השפכים המוזרמת אליו.

העוררים טוענים כי המשרד להגנת הסביבה שנמצא בחיכוך מתמיד עם בעלי משקי החזיריות החיצוניים, נטפל, שלא בצדק, אליהם בטענה שאיכות השפכים צריכה שיפור ושדרוג. בעקבות פנייתו של המשרד, פעלה המגדלים לביצוע שדרוג מערכת קדם הטיפול בסכומי עתק של כ-1.5 מיליון דולר ועוד כחצי מיליון דולר עלות תשתיות ואחזקה שוטפת, והתקינה אצלה מערכת חדשה וניסיונית מכיסה ועל חשבונה בלבד.

לשיטתם של העוררים, התנהגותם של המשיב וכן המשרד להגנת הסביבה נגועה בחוסר תום לב משווע כלפיהם, משהמשרד להגנת הסביבה חייב את המגדלים בקבלת שפכים של משקי החזיריות החיצוניים שאינם שותפים בשותפות המגדלים (עובדה שעולה מעדותם של מר דודלס ודר' קמחי ושאין עליה מחלוקת משלא נסתרה ולא קיבלה כל התייחסות מטעם מצהירי המשיב). כמות השפכים הנוספת של משקי החזיריות החיצוניים שצורפה אל מערכת קדם הטיפול של המגדלים עומדת על כ-40% מכלל מערך שפכי הקדם טיפול. תוספת זו הגדילה באופן משמעותי את עומס השפכים שבטיפול שותפות המגדלים, שלא היתה ערוכה כלל לקלוט אותה ולטפל בה. מאידך, נטען, שהמשרד להגנת הסביבה הוא זה שפנה לנציב המים (כתוארו אז) וביקש ממנו לקצץ ב-50% מכמות המים שמוקצבת לעוררים משום שהמגדלים אינם עומדים בדרישתם לאיכות השפכים המוזרמים לאחר קדם הטיפול אל מט"ש.

מצב אבסורד שכזה בו המגדלים מחויבת בקליטה של שפכים של אחרים כשמקצצים לה בחמישים אחוז את כמות המים, נטען, מעלה את ריכוז השפכים פי ארבע! והינו דבר אסור ומקומם שגורם מדי יום ובאופן בלתי תקין לחלוטין שהמגדלים "יעברו", כביכול, על הפרמטרים הנהוגים בחוק העזר המתייחס למט"ש. מכאן טוענים העוררים שעומדת להם טענת הגנה מן הצדק.

העוררים סבורים כי התנהגותם השערורייתית (בלשון המערערים) של המשרד להגנת הסביבה ושל המשיב הינה בלתי נסבלת ובלתי מתקבלת בעליל, ושממילא ההחלטה על הקיצוץ שנעשה אין ואסור שיהא לה כל תוקף, אחרת זאת הנצחה של מעשה לא ראוי של התעמרות מכוונת של הרשויות במגדלים, תוך מתן גיבוי של המשיב כעושה דבריו של המשרד להגנת הסביבה ומט"ש. וחרף זאת, נטען, ממשיכים המגדלים לפעול מדי יום לשיפור ושדרוג המתקן, עד כדי כך שהשקיעו וממשיכים להשקיע מיליוני שקלים במערכת חדישה וראשונית לטיפול בשפכים, במיוחד כאשר התוצאות המתקבלות ממערכת זו הולכות ומיטיבות עם הזמן, למרות העובדה שהעומס גדל והקיצוץ נעשה, עדיין התוצאות המתקבלות טובות הרבה יותר מאלה שאמורות להיות.  אם הקיצוץ במים היה מבוטל, התוצאות היו הרבה יותר טובות, כטענתו של דודלס שלא נסתרה, כך נטען.

העוררים מקדימים ומציינים כי הדיון בערר זה אינו דיון אקדמי (תיאורטי בלבד) ואין להחיל עליו את ההלכות שנקבעו לדיונים מסוג זה, משהוגש הערר בשנת 2004 בגין הודעת נציב המים להפחתה של 50% מההקצבה של המים שהקציב הנציב לעוררים. אולם, ההוראה של הקיצוץ מאז שנת 2005 המשיכה לחול על העוררים באופן עקבי מידי שנה בשנה עד לשנת 2008 כולל. צוין עוד כי באי כוח הצדדים הסכימו במפורש כי ההסדר החל על 50% הקצאה ימשיך לחול עד למתן החלטה/פסק דין בפני בית המשפט, כך שיש להתייחס להודעות נציב המים, כאל הודעות שניתנו לשנים 2005, 2006, 2007, ו-2008.

העוררים מציינים שבמסגרת הערר הם צרפו לכתב הערר את תצהירו של אלי בן אהרון- מנכ"ל שותפות המגדלים (להלן: " מר בן אהרון"), ואת חוות דעתו של דר' שלמה קמחי (להלן: " דר' קמחי")-מומחה לנושא שפכים והנדסת סביבה ומלווה את המגדלים כיועץ ומתכנן מאז שנת 1994 ואת תצהירו המשלים של ברוך דודלס-מנכ"ל חברת נ.ש.פ. שמתחזקת ומתפעלת כקבלן את מתקני קדם הטיפול של המגדלים מאז ראשיתם בשנת 1992 ועד היום (להלן: " מר דודלס").

מנגד, נטען, המציא המשיב את תצהירו של דני גרינוולד-ממונה בקרה איכות מים בנציבות המים (להלן: " מר גרינוולד") שהעיד בעצמו כי הסתמך על תוצאות דיגומים שנעשו לא על ידו אלא ע"י המשרד להגנת הסביבה, וכן את תצהירו של בועז גרינפלד-מפקח במשרד להגנת הסביבה-(להלן: " מר גרינפלד") אשר לא המציא אף תוצאת דיגום שנעשתה על ידו, ולא בכדי. נטען שהמשיב לא המציא כל חוות דעת מקצועית נגדית מטעמו לחוות הדעת של דר' קמחי שכל כולה נסמכה על עובדות שלא נסתרו. לפיכך, ולפי ההלכה הנוהגת, על בית המשפט לקבל את חוות הדעת המקצועית שהוגשה בפניו.

עוד נטען כי העובדה שהמשיב שלח את ההתראות לקיצוץ של 50% בהקצבת המים לחקלאות אך ורק נגד המגדלים ונגד שניים משותפיה בלבד מהווה אפליה לא ברורה ובלתי מובנת שהינה פסולה ואינה ראויה.

בהודעות המשיב על קיצוץ אספקת המים לעוררים הוא מעלה טענות בדבר העובדה כי "הובא לידיעתו" שמתקן הקדם טיפול מזרים שפכים במוצא המתקן לביוב וגורם בכך "לזיהום מקורות המים", אלא שבתצהירו של מר גרינוולד, נטען שתוצאות הדיגומים שנעשו בעת הוצאת הצו ביום 13.1.05 כמו גם כיום אינם תקינים. על המצהיר היה להמציא תוצאות דיגומים במיוחד אלה האחרונים שנעשו במגדלים על מנת לאשש לכאורה את טענותיו. הדבר לא נעשה משהתוצאות האחרונות של הדגימות טובות הרבה יותר מאלה שלפני שנתיים ושלוש. כך, שהלכה למעשה אין כל דמיון בין תוצאות הדגימות שהיוו את הבסיס להוצאת הצו לעומת התוצאות שמתקבלות כיום.