בחיץ ואח' נ' משרד הפנים

פסק דין

1.העותר, תושב אזור חברון, נשוי מאז שנת 2000 לעותרת, שהיא תושבת קבע בישראל, ובמסגרת נישואיהם נולדו להם חמישה ילדים בישראל. בחודש דצמבר 2001 הגישו העותרים בקשה למשיבה להקנות לעותר מעמד בישראל מכח נישואיו לעותרת והבקשה סורבה על רקע החלטת ממשלת ישראל שלא להעניק מעמד בישראל לתושבי יהודה שומרון ועזה, מטעמים בטחוניים.

בשנת 2003 התקבלה הוראת שעה לחוק האזרחות והכניסה לישראל, שאיפשרה בדיקת בקשות של אזרחי האזור שהוגשו לפני כניסת החוק לתוקף, ומכוחה נבדקה בקשת העותרים לאיחוד משפחות ואושרה. ומאז 9.1.05 ניתנו לעותר היתרי מת"ק שתוקפם הוארך מעת לעת עד ליום 20.12.12.

בסוף שנת 2012 הודיעה המשיבה לעותרים כי בקשתם לקבלת היתר נבחנה ונמצא שהם "אינם עומדים בדרישת הסף לקיום מרכז חיים משותף בישראל" ולפיכך, "ההליך הופסק והבקשה מסורבת". והעותר נדרש לצאת מישראל בתוך 14 יום מיום קבלת ההודעה.

ערר שהגישו העותרים על החלטת המשיבה, נדחה.

מכאן העתירה.

2.המשיבה מצדיקה את עמדתה האמורה, בשני עניינים עיקריים. האחד הוא דוח המשקף את כניסות העותר מהשטחים לישראל, שלטענת המשיבה מלמד כי מרכז חייו של העותר נמצא בשטחים והעותר נכנס לישראל רק לצרכי ביקור. והשני הוא ראיון שנערך לכל אחד מהעותרים, אשר לטענת המשיבה העלה סתירות לעניין קיום מרכז חיים משותף בישראל.

3.עיינתי בכתב העתירה ובתגובה המקדמית של המשיבה לעתירה, על כל נספחיהם, ושמעתי את טיעוני הצדדים, ומסקנתי היא כי דין העתירה להתקבל.

4.בפתח הדברים ראוי להעמיד דברים על דיוקם, שכן, המשיבה מעלה בטיעוניה הלכות ונימוקים הנוגעים ל"הליך המדורג" ומתייחסת לעניינם של העותרים כאילו הוא כזה.

העותרים אינם מצויים ב"הליך מדורג". ההליך המדורג תחום בזמן ובסופו ניתן מעמד קבוע, משופר מזה שהיה קודם לכן. ואילו מעמדו של העותר בישראל, כבעל היתר מת"ק, הוא סטטי והוא נותר כפי שהיה כשהוא קיבל את היתר המת"ק הראשון שלו, בשנת 2005. ומעמדו זה אינו צפוי להשתדרג.

משמעות הדבר לענייננו, בין היתר היא, שלמרות שגם העותר ואלה המצויים במצבו צריכים להראות, כמו מי שנמצא בהליך המדורג, שמרכז חייהם נמצא בישראל, על מנת להמשיך ולקבל מעמד בישראל, הרי שאינה דומה בחינת "מרכז חיים בישראל" למי שזה עתה התחתן עם ישראלי, המבקש לקבל מעמד בישראל מכח נישואיו, כאשר עצם קיום הקשר המשפחתי וכנותו עומדים לבחינה, התהליך כולו אורך שנים ספורות בלבד ובסופו מתקבל מעמד של אזרח, לבחינת "מרכז חיים בישראל" למי שנשוי לישראלי במשך שנים רבות, יש להם ילדים משותפים שנולדו בישראל וחיים בה, המשפחתיות שלהם איננה מוטלת בספק, המצב עצמו יכול להימשך שנים רבות מאוד והמעמד שהוא מקבל בישראל נמוך ובלתי ניתן לשדרוג.

5.הנתון העיקרי עליו מבססת המשיבה את הנחתה שהעותר איננו מקיים מרכז חיים בישראל הוא דו"ח התנועות שלו בתחנות המעבר שבין ישראל לשטחים. המשיבה טוענת, כי העותר נכנס לישראל מהשטחים בתדירות גבוהה והדבר מלמד כי למעשה מרכז חייו נמצא בשטחים והוא מגיע לישראל רק לביקורים.

עיון בדוח התנועות של העותר בתחנות המעבר שבין ישראל לשטחים, שצורף לתגובת המשיבה, מעלה את הנתונים הבאים באשר למספר התנועות של העותר בכל אחת משבע השנים האחרונות:

בשנת 2006, מחודש אוגוסט ועד לסוף השנה, נרשמו 47 תנועות.

בשנת 2007, נרשמו 49 תנועות.

בשנת 2008, נרשמו 157 תנועות.

בשנת 2009, נרשמו 197 תנועות.

בשנת 2010, נרשמו 120 תנועות.

בשנת 2011, נרשמו 100 תנועות.

ובשנת 2012, נרשמו 66 תנועות.