בחור נ' ברזילי ואח'

החלטה

1.לפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן נגד המבקש ביום 12.01.2014 (להלן: "פסק הדין"), בהעדרו של המבקש.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 15.03.20132, עת נהג המבקש ברכב מ.ר. 2285623 (להלן: "רכב המבקש"), במסלול הימני, בא במהירות, וסטה מהמסלול השמאלי רכב המשיב 1, מ.ר. 2735750 (להלן: "המשיב" ו"רכב המשיב"- בהתאמה), ופגע ברכב המבקש (להלן: "התאונה"). כתוצאה, נגרמו לרכב המבקש נזקים בסך של 5,708 ₪ (חוות דעת שמאי- נספח לכתב התביעה). רכב המשיב היה מבוטח בזמן בתאונה אצל המשיבה 2 (להלן: "המבטחת").

3.בכתב ההגנה נטען, כי התובע, המבקש בענייננו, לא הוכיח כי הוא הבעלים של הרכב. המשיב טען, כי התאונה ארעה עקב רשלנותו של המבקש. לטענתו, כאשר התכוון להשתלב בנתיב הימני, עמד בעצירה מוחלטת בנתיב השמאלי, כאשר חלקו הקידמי בולט מעט לנתיב הימני, לפתע המבקש, אשר נסע בנתיב השני משמאל לא הבחין ברכב המשיב ופגע בו. רכב המבקש הינו מודל 2001, ונסע יותר מ-225,000 ק"מ, משכך לא מן הנמנע שהנזקים הנתבעים נגרמו באירועים אחרים. המבקש לא צירף חשבונית תיקון ולכן לא הוכיח כל נזק בפועל. משכך, יש לדחות את התביעה.

4.המבקש לא התייצב לדיון אשר התקיים ביום 12.01.2014, למרות שהוזמן כדין. בנסיבות אלו וניתן פסק הדין, בהעדר התייצבותו, במסגרתו דחיתי את התביעה וקבעתי כי המבקש ישא בהוצאות בגין אי התייצבותו, כמפורט בפסק הדין.

מכאן הבקשה שלפני:

5.לטענת המבקש יש לבטל את פסק הדין שניתן נגדו. לטענתו, הוא הגיע לבית המשפט ביום הדיון בשעה 9:05, כאשר הדיון נקבע לשעה 9:40, הא לא הצליח למצוא את האולם, וכשהגיע, בדק את רשימת הדיונים ולא ראה את שמו ועל כן חשב שהדיון לא מתקיים.

6.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם הבקשה הוגשה בשיהוי, ויש ליתן משקל לסופיות הדיון. אילו אכן היה המבקש בבית המשפט ביום הדיון, היה ביכולתו לפנות למזכירות לברר מתי מועד הדיון. בנוסף, הם הגיעו כחצי שעה לפני שעת הדיון ולא ראו את המבקש.

לחילופין, טענו המשיבות, כי אם תתקבל הבקשה, יש להותיר את חיוב המבקש בהוצאות על כנו.

דיון והכרעה

7.תקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976 (להלן: "תקנות שיפוט בתביעות קטנות"), שכותרתו היא: "אי התייצבות למשפט", מקנה לבית המשפט סמכות ליתן פסק דין על יסוד כתב התביעה בהיעדר הנתבע.

8.בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, יש להבחין בין החלטה שנפל בה פגם ובמקרה כזה יש לבטלה מכוח חובת הצדק, לבין החלטה שניתנה כהלכה וביטולה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי – הלכה ומעשה, כרך ב' (מהדורה 15, 2007) 1213).

9.ביטול מכוח חובת הצדק – כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינו פגום, למשל, בשל העדר המצאה כדין או בשל אי המצאת הזמנה לדיון, אזי הפגם מהווה עילה לביטול ההחלטה, מאחר ולא ניתנה לבעל הדין שנעדר ההזדמנות הראויה לבוא ולהשמיע טענותיו, ופסק הדין יבוטל מכוח חובת הצדק (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (פורסם ביום 29.10.2000). בענייננו, המבקש לא התייצב לדיון, אשר ידע על אודותיו, שכן נכח בישיבה קודמת בה נקבע מועד הדיון.

10.למבקש ניתן יומו בבית המשפט, ברם הוא בחר שלא להשתמש בזכות שניתנה לו. משכך, אין עילה לביטול פסק הדין מכוח חובת הצדק (ראה- ר"ע 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ, פ"ד לז(4) 485 (1983).

11. ביטול על פי שיקול דעת – כאשר עסקינן בפסק דין שניתן כהלכה, לבית המשפט נתון שיקול הדעת לבטל את פסק הדין, במסגרתו עליו לבחון את סיבת המחדל של המבקש לאי התייצבותו ו/או העדר התגוננותו ואת סיכויי ההצלחה כי הגנתו של המבקש תתקבל (ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (פורסם ביום 2.02.2009).

נקבע, כי במידה וניתן לרפא את הפגם הדיוני שבאי התייצבות צד לדיון בדרך אחרת, כגון בפסיקת הוצאות, ולאפשר דיון מחודש בתיק, יש לעשות כן. הדבר נגזר מעיקרון המידתיות ובמטרה למנוע פגיעה בזכויות יסוד של הצדדים (ראה דברי כב' השופטת דורנר ברע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה, תק-על 2001(2), 217).

12.בבקשה לביטול פסק דין שהתקבלו במעמד צד אחד, יש לבחון את הסיבה למחדל המבקש – האם נבע מזלזול, רשלנות, או שקיים נימוק ראוי לכך. בנוסף, על בית המשפט לבחון את סיכויי ההצלחה של המבקש באם יבוטל פסק הדין, כאשר המבחן השני (סיכויי ההצלחה) הוא המבחן העיקרי (ראה- בר"ע (מחוזי חיפה) 1835/07 יהודה לוי ואח' נ' מזיג דוד (פורסם ביום 5.11.2007).

נקבע, כי הגם שבית המשפט ימעט, ככלל, לנקוט בצעד של דחיית התובענה, וזאת, בין היתר, על רקע ההכרה בזכות הגישה לבית המשפט כזכות חוקתית, הרי שבנסיבות חריגות אין להימנע מכך - כך, כאשר מדובר, למשל, בזלזול זדוני או בשימוש לרעה בהליכי משפט (ע"א 2722/06 גינות לאה בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי בע"מ, פורסם ביום 29.05.2006).

דיון והכרעה

13.לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה, כי במקרה דנן מתקיימות הנסיבות החריגות, המצדיקות את דחיית הבקשה לביטול פסק הדין, כמפורט להלן.