בזק נ' מדינת ישראל

החלטה

1.המערער הגיש ביום 29/8/13 בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדרו ביום 6/6/13.

2.המערער הגיש ערעור לבית משפט זה ביום 13/3/13 על פסק דין שניתן בבית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן בת.פ. 55783-06-12.

בהודעת הערעור לא מסר המערער כתובת או מספר טלפון וכל שציין בהודעת הערעור הוא את שמו ואת מספר תעודת הזהות שלו.

הערעור הוגש על פסק דינו של בית משפט לעניינים מקומיים מיום 28/1/13 ולפיו הוא הורשע בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

כלומר: ביצוע עבודות או אחריות לביצוע עבודות של חפירת מבואה בסמוך לדלת מחסן בקומת קרקע בבניין ברחוב איתמר 10 ברמת גן (להלן: "המחסן"), בשטח החצר המשותפת של הבניין, בשטח של כ- 12 מ"ר וכן יציקה בשטח אותה מבואה של משטח בטון וקירות תמך.

הכרעת הדין ניתנה לאחר שמיעת ראיות ובגזר הדין הושת על המערער קנס בסך 4,000 ₪, התחייבות כספית בסך 15,000 ש"ח וניתן צו הריסה והשבת המצב לקדמותו בכל הנוגע לעבודות החפירה והבנייה נשוא כתב האישום.

כאשר הוגש הערעור, נקבע דיון בערעור ליום 9/5/13.

באותו מועד לא התייצב המערער לדיון ועל כן נדחה הדיון ליום 6/6/13 תוך קביעה, שהמשיבה תדאג לביצוע מסירה אישית למערער.

3.ביום 6/6/13 כאשר לא התייצב המערער לדיון, הודיעה ב"כ המשיבה, כי נעשה ניסיון לבצע מסירה אישית לכתובת הרשומה של המערער במשרד הפנים: רחוב השקמה 4 אריאל. זו היתה הכתובת שהמערער זומן באמצעותה לדיונים בבית משפט קמא והתייצב לדיון.

צוין, כי בהודעת הערעור, המערער לא מסר את כתובתו וכי ניסיונות לאתר את המערער לא צלחו גם בכתובת זו וגם בכתובת אחרת.

בנסיבות אלו, הוריתי על מחיקת הערעור.

4.המערער טוען בבקשתו, כי יש לבטל את פסק הדין שכן לא נמסר לו מועד הדיון בערעור ולא נמסר לו על פסק הדין אותו מבוקש לבטל וכן לא נמסרו לו בקשות המשיבה לדחיית מועדי הדיון אשר הוגשו בתיק.

לטענתו, בחודש אוגוסט 2013 כשהוא פנה לבא כוחו המופיע בכותרת הבקשה על מנת לקבל ייצוג משפטי בעניין אחר, נודע לו מעיון אקראי במערכת נט-המשפט, כי התקיים דיון וניתן פסק דין.

עוד הוא טוען, כי גם לו היה יודע על מועד הדיון אשר נקבע ליום 6/6/13 הוא לא היה יכול להגיע, כיוון שלילה קודם לכן הוא אישפז את אחותו בבית החולים וסייע לה.

5.ב"כ המשיבה בתגובתה, טוענת כי יש לדחות את ביטול פסק הדין.

המערער הוא זה שבחר להגיש הודעת ערעור ללא ציון כתובת וללא ציון מספר טלפון ולא נותר לו אלא להלין על עצמו, על כך שלא קיבל את ההזמנה לדיון.

בבית משפט קמא נשלח אליו כתב אישום ברחוב השיקמה 4 באריאל. הוא לא הגיש בקשה לתיקון כתובת וגם לא נתן כתובת חלופית.

אישורי המסירה כפי שניתן לראות במערכת נט-המשפט, חזרו לבית המשפט בציון "סיבה אחרת" וניתן לראות שנשלחו גם לכתובת ברחוב אחד העם 38 תל אביב.

בכל מקרה, משבחר המערער שלא למסור לבית משפט כתובת למשלוח הזמנות או כתבי בי-דין, ונעשה ניסיון לאתר אותו בכתובת שהיתה ידועה בבית משפט לעניינים מקומיים, באמצעות חברה המבצעת איתורים שכאלה, נמחק הערעור כדין ואין מקום לבטל את ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד.