בושווייר(המנוח) ואח' נ' אפק קפקא

פסק דין

כללי

1.המערערים, הזוכים בתיק הוצל"פ 01-48091-33-3, הגישו הודעת ערעור לפי סעיף 80 (ב) לחוק ההוצל"פ על החלטתה מיום 13.2.13, של כב' רשמת ההוצל"פ אלדר זהבית שקבלה את בקשתו של המשיב, החייב בתיק ההוצל"פ, שהוגשה בטענת "פרעתי" והורתה על בטול ההליכים וסגירת תיק ההוצל"פ.

בהתאם להחלטתי מיום 3.3.13, הפקידו המערערים בקופת ביהמ"ש סך של 7,500 ₪ להבטחת הוצאותיו של המשיב בתיק.

בהתאם להחלטתי מיום 17.3.13, הגישו ב"כ הצדדים עיקרי טיעון בהם פירטו את טענותיהם והפנו לפסיקה, כל צד לשיטתו. לעיקרי הטיעון של המערערים צורף תיק מוצגים המכיל את המסמכים הדרושים להכרעה בערעור.

2.המערערים הגישו כנגד המשיב ונתבעים נוספים תביעה לתשלום פיצויים בעילה של רשלנות רפואית.

התביעה נדונה על ידי כב' השופט בכר בתיק מספר 188932/02 של ביהמ"ש השלום בת"א.

בתאריך 6.6.06 ניתן בתיק פסק דין לפי לא נמצאה רשלנות בהתנהלותו של המשיב והתוצאה האופרטיבית של פסק הדין הינה דחיית התביעה.

למרות התוצאה, מצא השופט המלומד לקבוע כי אם יוגש ערעור על פסק דינו וערכאת הערעור תמצא רשלנות בהתנהגותו של המשיב (בניגוד לדעתו בפסה"ד) אזי יש לגזור מהסכומים השונים שנתבעו 30% באופן שמעמיד את סכום הפיצוי על הסך של 472,748 ₪.

3.המערערים ערערו על פסק דינו של ביהמ"ש השלום בפני ביהמ"ש המחוזי בת"א בתיק ע"א 2615/06, שאישר את פסק הדין וקבע כי הממצאים העובדתיים שקבע ביהמ"ש השלום תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע ועל כן נדחה הערעור.

המערערים הגישו לביהמ"ש העליון בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינה של ערכאת הערעור, וביהמ"ש העליון החליט ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור לגופו.

ראה פסק דינו של ביהמ"ש העליון מיום 12.1.11, בתיק רע"א 2146/08.

להלן חלקו האופרטיבי של פסה"ד שניתן על ידי ביהמ"ש העליון, המהווה את סלע המחלוקת בתיק הערעור שבפניי: "... זאת באופן שפסקי הדין של בתי משפט השלום והמחוזי לפיהם נדחתה תביעת המבקשים (המערערים כאן) יבוטלו ותחת זאת ייקבע כי על המשיבים (כולל המשיב כאן) לשאת באחריות לנזק שנגרם למנוח בשיעור של 30% מהנזק הכולל. על פי הנקבע בבית משפט השלום, יעמוד שיעור הנזק של 30% על סך 472,745 ₪.

יובהר כי על אף דחיית התביעה על ידו, נדרש בית משפט השלום – לחלופין- לשאלת שיעור הנזק. במסגרת המתווה הדיוני הנוכחי - בקשה למתן רשות ערעור, ולנוכח טענות הצדדים, ייפסק שיעור הנזק כפי שנקבע כאמור על ידי בית משפט השלום.

בנוסף על המשיבים לשאת בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין של המבקשים בסך 80,000 ₪ בגין ההליכים בשלוש הערכאות".

המחלוקת שבין הצדדים

4.המערערים פתחו את תיק ההוצל"פ לגביית הסכום שפסק ביהמ"ש העליון כשהוא משוערך למועד מתן פסק הדין על ידי ביהמ"ש השלום 6.6.06.

המשיב הגיש בקשה בטענת "פרעתי" וטען כי שילם למערערים את הסכום שפסק ביהמ"ש העליון, סך של 472,745 ₪ וסכום ההוצאות שנפסקו בסך 80,000 ₪ ובסה"כ 552,745 ₪.

אין מחלוקת כי הסכום הנ"ל שולם והמחלוקת מתמקדת בשאלה מהו המועד על פיו יש לשערך את הסכום של 472,745 ₪, האם ממועד מתן פסה"ד של ביהמ"ש השלום, כטענת המערערים או ממועד מתן פסה"ד על ידי ביהמ"ש העליון, כטענת המשיב.

החלטת הרשמת