בוררות בעניין היטל חיוב השבחה לעירייה

הוגשה בפנינו תביעה ממונית לחייב את המוכר בתשלום דמי השבחה לעירית פתח תקוה, היטל שהטילה עירית פתח תקוה המתייחס לשנת 1999, כשלש שנים לפני מכירת הדירה לקונה. כיום החוב כולל הצמדה עומד על כ- 17,000 ש"ח.

בסעיף 7 בחוזה המכירה, שנחתם בין הצדדים בחודש מאי 2002, נכתב: "המוכר מתחייב לסלק את כל המיסים, הארנונות, האגרות ושאר החובות והתשלומים המגיעים ממנו לעיריה, לממשלה, לועד הבית... עד ליום מסירת הדירה לרשות הקונה, כמו"כ מתחייב המוכר להמציא לקונה את כל התעודות הדרושות לשם ביצוע העברת הדירה על שם הקונה, המיסים הנ"ל יחולו על הקונה מיום מסירתה לידו".

בסעיף 9 לחוזה נכתב: "היטל השבחה עד ליום חתימת החוזה יחול על המוכר". לכאורה לפי סעיפים אלו, מאחר והחוב מתייחס לתקופה שקודמת למכירת הדירה, הרי שפשוט שהמוכר צריך לשלם תשלום זה ומדובר בחוב שלו.

ב"כ הצדדים שאצלו מופקדת חלק מיתרת הכספים הופיע בפנינו, וטען שגם כך נהוג בכל עסקאות המכר של המקרקעין, שתשלומים מסוג זה מוטלים על המוכר.

בדיון התברר שעירית פתח תקוה נתנה אישור מס' 0027236 על תשלום חובות והיטל השבחה לעיריה לדירה זו. האישור היה בתוקף עד לתאריך 31.12.02.

הקונים משפחת בר' הצליחו להאריך את תוקף האישור עד לסוף שנת 2005, הארכה ניתנה על סמך האישור הקודם.

לדבריהם, הדירה הועברה על שמם במשרדי העמותה על סמך אישור זה. אולם, הם הציגו בפנינו מסמך מעירית פתח תקוה לפיו האישור ניתן בטאבו "לאחר שהדירה בקומה 4 מתוך 6 ללא הצמדות... כעת מסתבר כי מדובר בדירה בקומה עליונה עם חדר קיים + אופציה להרחבה".

כלומר האישור ניתן מתוך טעות.

יצוין שגם באישור המקורי שבפנינו ישנו סעיף האומר "אישור זה ניתן לצורך הרישום בלשכת רישום המקרקעין בלבד, והוא אינו מזכה ו/או משחרר את בעל הנכס... מתשלום חוב שקיים על הנכס בזמן מתן האישור ואשר מסיבה כלשהי לא נתגלה... ולא שולם בזמן מתן האישור".

כלומר סעיף זה קובע שאין במתן האישור לרישום, משום פטור מחוב באם הוא קיים.

ב"כ המוכר מר פ' טען בפנינו שתי טענות עיקריות:

א. מאחר והדירה הועברה בעמותה על שם הקונים אין הוא רואה לעצמו חובה לשלם תשלומים אלו.

בנוסף, לדבריו חוב זה לעולם לא יגבה משום שבבא היום בעת מכירת הדירה לצד שלישי לא יגבו את החוב מהמוכרים {הקונים דהיום} משום שהחוב הוא על שם המוכר הקודם צ' ה' ולא חוב של בר'. למרות טענה זו לא הסכים המוכר וב"כ ליטול על עצמם תשלום חוב זה באם יתבקשו לשלמו אי פעם.

לענין טענה זו טען עו"ד ציק שלדעתו החוב יגבה ביום שהדירה תמכר לצד שלישי וזאת משום שאת העיריה לא מענין מי הוא בעל החוב, אלא שבעתיד לא יתנו אישור לרישום כל זמן שהחוב לא ישולם. האישור שניתן בעבר מתוך טעות לא יועיל לענין זה.

ב. עוד טען מר פ', שהצדדים התדיינו ארוכות בפנינו בתביעות ממוניות אחרות הנוגעות למומים שנתגלעו בדירה לאחר מכירתה, מומים שהתייחסו לנזילות מים ולרטיבות בדירה, וכן בעיות במערכת החשמל ובאינסטלציה. יצוין שבמסגרת תביעות אלו הוצגו בפנינו קבלות על הוצאות כספיות גבוהות שהוציא הקונה ע"מ שהדירה תהיה ראויה למגורים.

במסגרת תביעות אלו הצדדים הגיעו להסכם פשרה, ולפי הסכם זה קיבל הקונה 32,000 ש"ח כפיצוי לסילוק כל תביעותיו.

עוד הוסיף, בפסק דין זה נכתב "כמו"כ מוחלים הצדדים על תביעות הדדיות עתידיות על מומים או על חיוב תשלומים שיתגלו בעתיד, אם יתגלו".

עפ"י סעיף זה לכאורה מדובר על מחילה מצד הקונה למוכר על חיוב תשלומים שיתגלו בעתיד. ובזה פטר הקונה את המוכר מתשלום חוב זה.

עוד טען ב"כ המוכר שלו היה יודע שבעתיד יצטרך המוכר לשלם תשלום נוסף לא היה מסכים לפשרה.