בורישנסקי ואח' נ' זמיר

החלטה

1.להלן החלטתי בבקשת התובעים לעכב חשיפת סרטי צילום המצויים ברשותם וזאת עד לחקירתה הנגדית של הנתבעת ולחילופין עד להגשת תצהירי עדותה הראשית בתביעה.

2.התובעים הינם בני זוג ומכתב התביעה עולה כי במשך כ-15 שנים עובר להגשת כתב התביעה הם העסיקו את הנתבעת כעוזרת בית אצלם. התובעים טוענים כי עובר להגשת התביעה נודע להם כי הנתבעת גנבה מביתם כספים, תכשיטים וחפצים שונים. בעקבות חשד אשר עלה בליבם של התובעים, הם שכרו את שירותיו של חוקר פרטי אשר התקין מצלמות בשניים מתוך חדרי ביתם לתיעוד מעשיה של הנתבעת. מסרטי הצילום עולה כי הנתבעת מחטטת בתיקים, במגירות ובארנקים של התובעים ונוטלת מהם כספים במזומן (להלן: "סרטי הצילום"). בהמשך, הכל לטענת התובעים, התגלה כי הנתבעת גנבה מהם שיקים, זייפה אותם ופרעה אותם.

מכאן התביעה לפיה התובעים מבקשים לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 500,000 ש"ח עבור השיקים שזוייפו ונפרעו על ידי הנתבעת, הכספים ודברי הערך אשר גנבה מביתם.

3.הנתבעת הגישה תגובתה לבקשה ולאחר ששקלתי מכלול טענות הצדדים וכן צפיתי בסרטי הצילום אשר הוגשו לעיון בית המשפט בלבד, להלן החלטתי.

4.פסק הדין המנחה לעניין דחיית עיון במוצגי בעל הדין ניתן ב-רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נה(1) 515, בו נקבע הכלל בדבר "משחק בקלפים פתוחים", כמו גם החריג לכלל הנ"ל. באשר לכלל נפסק כדלקמן:

"הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי הדין 'לשחק' בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראיה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא היתה בידו אפשרות לבודקה ולהכין חומר ראיות לסתור. לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל דין לקבל הודעה על מסמכי היריב, בין שהם 'מועילים' ובין שהם 'מזיקים'. 'מסמכים מועילים' – הם מסמכים היכולים לתמוך במבקש, ו'מסמכים מזיקים' – הם מסמכים התומכים בעמדת המשיב, ואפשר שאם יגיעו מראש לידיעת המבקש, יוכל ליטול את עוקצם בראיות אחרות. משחק 'בקלפים פתוחים' עשוי, בדרך כלל, למנוע קיומן של טקטיקות פסולות של הפתעת היריב ודחיית המשפט, לפי בקשת בעל הדין המופתע, כדי להביא חומר ראיות לסתור. הוא גם עשוי לשמש לעיתים כגורם משמעותי להבאתם של בעלי הדין לכלל פשרה" (שם, עמ' 520 ה'-ז').

באשר לחריג, בפסק דין סוויסה לעיל נקבע כי בית המשפט רשאי לסטות מהכלל בדבר "משחק בקלפים פתוחים" אם הוא סבור כי עיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע בחשיפת האמת (שם, עמ' 527 ד'-ה'). כן נקבע כי הכלל האמור אין כוחו יפה, בהכרח, לגבי מי שכל גרסתו במשפט הינה גרסה כוזבת והוא מבקש את הגילוי כדי להכין ראיות כוזבות שיש בהן כדי לסתור את הראיות שבידי יריבו (שם, עמ' 520 ו'-ז').

בית המשפט הוסיף והתייחס בעניין סוויסה לשיקולים בהפעלת החריג לכלל ודחיית העיון במסמכים באומרו כי יש לתת את הדעת למחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי הטענות ועל שאר נסיבות העניין. כן נקבע כי בית המשפט ייטה לעשות שימוש בשיקול דעת זה כאשר המחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נשוא התביעה, זאת להבדיל משיעור הנזק בלבד, אף כי גם לעניין זה אין לקבוע מסמרות (שם, עמ' 527 ה').

ודוק, על אף כי בעניין סוויסה דובר על דחיית חשיפת ראיות הנתבעת, אולם לא אחת בתי המשפט החילו את אותה הלכה גם ביחס לדחיית חשיפת ראיות התובע. כך לדוגמא, בפסק הדין שניתן בתיק בר"ע (מחוזי-י-ם) 1052/09 ברכן נ' סלים בילדינגס בע"מ (פורסם בנבו), נקבע כדלקמן:

"אכן, 'הלכת סוויסה' התייחסה לנסיבות של תביעת פיצויים בשל נזקי גוף, והתירה לנתבע לדחות את עיתוי הגשת ראיותיו מקום בו בית המשפט סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת. עם זאת, סבורני כי העיקרון העומד בבסיסה של 'הלכת סוויסה' יפה גם לענייננו ... כמו כן, אין סיבה, לכאורה, שלא להחיל את 'הלכת סוויסה' גם כאשר אי היענות לבקשת הדחייה בהגשת הראיות עשוי להביא את הנתבע לשיבוש ראיותיו, אם שוכנע בית המשפט כי 'עיכוב הגשת הראיה שבמחלוקת עשוי לשרת את מטרת גילוי האמת יותר מאשר הגישה ההפוכה' ..." (שם, סעיף 7 לפסק הדין) (ההדגשה אינה במקור – ר.ח.).

(בנדון ר' גם כן ת.א. (שלום-ת"א) 81917/00 מגנז ישי נ' קלאב הוטל אילת (פורסם בנבו)).

מן הכלל אל הפרט.

5.כבר בכתב התביעה, כמו גם בבקשה דנן, חשפו התובעים את תוכן סרטי הצילום ובנדון נאמר בסעיף 14 לכתב התביעה כדלקמן:

"ואמנם, סרטי צילום אלו לא השאירו מקום לספק – הנתבעת נצפתה מחטטת בתיקים, במגירות ובארנקים, ונוטלת מהם כספים במזומן".

הנתבעת מצידה לא העלתה טענות בעלמא מפני טענות התובעים כמצוטט לעיל, ובסעיף 26 לכתב הגנתה היא התייחסה לסרטי הצילום באומרה:

"... הנתבעת תטען כי מדובר בעיוות מוחלט של המציאות. הנתבעת ניגשה לתיקים או לכל מקום אחר בבית על-פי הנחייתה ובקשתה של התובעת 1 אשר ביקשה ממנה לגשת לתיקים ולהביא לה משם דברים שונים ...".

לא זאת אלא זאת, במסגרת ההליכים המקדמיים שהתקיימו בתביעה, השיבה הנתבעת בתצהיר לשאלון שנשלח אליה על ידי התובעים בו היא התבקשה להתייחס, בין היתר, לנושאים המתועדים בסרטי הצילום והיא השיבה על אותן שאלות תשובות מלאות (ר' שאלה מס' 11).

מהאמור לעיל עולות ומתחייבות שתי מסקנות: האחת, הנתבעת אינה מכחישה את עצם התרחשות האירועים המתועדים בסרטי הצילום אלא רק טוענת כי היא פעלה כפי שפעלה בהסכמת התובעת, והשנייה, משגילו התובעים את האירועים המתועדים בסרטי הצילום והנתבעת מצידה מסרה את גרסתה לאותם אירועים, הרי ממילא חשיפת סרטי הצילום בשלב זה, לא תסייע לנתבעת לשבש את ראיותיה במשפט.

6.יתירה מכך, בתגובתה לבקשה טענה הנתבעת כי חלק מסרטי הצילום כבר נחשף בפניה (ואף בפני הציבור הרחב) הן באמצעות תוכנית טלוויזיה אשר עסקה באירועים נשוא התביעה, והן במסגרת חקירתה במשטרה בעקבות התלונה אשר הגישו התובעים נגדה. לפיכך, ספק רב באם תצמח לתובעים תועלת כלשהי מדחיית חשיפת סרטי הצילום עד להגשת תצהירי עדותה הראשית של הנתבעת או עד לחקירתה הנגדית במשפט.