בוריסוב נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

בפנינו תובענה, אשר במסגרתה מערערת התובעת על החלטת פקיד התביעות – מדור הבטחת הכנסה, שלא לאשר לה גמלת הבטחת הכנסה החל מחודש 7/08.

טענות הצדדים

1.לטענת הנתבע, התובעת אינה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה, מאחר והיא מנהלת חיים משותפים עם בן זוגה מר רבנו ספנייב. עוד טוען הנתבע, כי בנוסף על האמור, לתובעת הכנסות מהשכרת חדרים בביתה, מהפעלת אתר לעסקי תיירות באינטרנט וממכירת חבילות נופש שונות. על הכנסות אלו לא הואילה התובעת לדווח לנתבע וזאת כנדרש בסעיף 20 לחוק הבטחת הכנסה.

2.לטענת התובעת, היא אינה מתגוררת עם מר ספנייב ואינה מנהלת עימו משק בית משותף. לטענתה, היא מכירה את מר ספנייב וזאת במסגרת עבודתה כמטפלת אצל אמו, אולם הפסיקה עבודתה אצל אמו עקב בעיות רפואיות. אליבא דתובעת, מר ספנייב אינו משתתף בהוצאותיה של התובעת והוא מתגורר בכתובת אחרת ברח' אתרוג 6 אשדוד. באשר לטענה כי לתובעת הכנסות מהשכרת חדרים בביתה, ציינה התובעת כי לא השכירה חדרים ולא קיבלה דמי שכירות. עוד הוסיפה התובעת, כי בשנת 2009, לאחר פיטוריה מעבודתה עקב מצב בריאותי לקוי, החליטה התובעת לנסות ולבנות אתר אינטרנט העוסק בתיירות. בן זוגה של בתה – גריגורי, אשר למד קורס לתיירות ביקש ממנה לבנות ולעצב בשבילו אתר אינטרנט במחשב, אולם התובעת לא קיבלה כל רווחים מהאתר הנ"ל וההודעות באתר הם בחינם ואתר זה הוא רק תחביב עבורה.

הדין החל

3. בסעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980 (להלן: "החוק") הוגדר המונח "בני זוג" כדלקמן :

"לרבות איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזו, אם מתקיים בהם אחד מאלה –

(1)האישה היא אם לילד שהאיש הוא אביו.

(2)משתלמת או השתלמה לאחד מהם, בהתאם לחוק הבטוח, תוספת תלויים בעד משנהו".

מטרת האמור בסעיף הנ"ל הייתה להבטיח שוויון בין בני זוג נשואים ושאינם נשואים, לצורך הזכאות לגימלת הבטחת הכנסה. לפיכך, אף אם איש ואישה אינם נשואים אך מנהלים משק בית משותף, ייחשבו כ"בני זוג", ובקשת כל אחד מהם לגימלה תיבחן לאור נתוני שניהם, כאמור בסעיף 4 לחוק.

בסעיף 4 לחוק נקבע בהאי לישנא :

"הזכאות לגימלה של כל אחד מבני זוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי ס' 2".