בוריסוב(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

החלטה

העותרת מרצה 8 שנות מאסר שמניינן מיום 29.8.08 בגין הריגת בנה הקטין, והיא מלינה על החלטת שב"ס שלא לאפשר לה להיבדק בבית החולים "אברבאנל" לצורך קבלת חוות דעת פרטית לשיקום בבית הסוהר ולאחר המאסר.

מתגובת המשיבה עולה כי העותרת החלה בעבר טיפול פרטני עם פסיכולוגית שב"ס, אולם לאחר שהחלה לגעת בתכני העבירה חלה התדרדרות במצבה הנפשי והיא בחרה להפסיק את הטיפול, כאשר ניסיונות לגייסה לטיפול בחזרה לא צלחו. כן בחרה העותרת שלא ליטול טיפול תרופתי שהוצע לה.

העותרת אף שולבה בקבוצה ייעודית לטיפול באלימות, אולם היא התקשתה להיתרם מהתכנים ובחרה להפסיק להגיע למפגשי הקבוצה.

גורמי רש"א שנפגשו עם העותרת ביום 16.9.13 התרשמו כי היא אינה מתאימה לבניית תכנית רש"א לצורך שחרור מוקדם.

בדיון לפני הפנתה ב"כ העותרת לדו"ח מב"ן מיום 29.12.13 ולפיו מדובר בעותרת בעלת מורכבות רגשית, הזקוקה לתכנית שיקום הכוללת פסיכולוג ומעקב פסיכיאטרי אמבולטורי, תכנית אשר לטענתה רש"א אינה מסוגלת להעמיד לרשות העותרת. על כן נסיבותיה הייחודיות מצדיקות דווקא קבלת חוות דעת פרטית.

במהלך הדיון שמעתי מפיה של ראש תחום עו"ס בבית הסוהר כי יש כוונה לשלב את העותרת מחדש בטיפול פסיכולוגי פרטני, והעותרת הביעה הסכמתה להשתתף בקבוצה של אלימות ובטיפול הפסיכולוגי הפרטני.

בנסיבות אלה החלטתי ביום 1.1.14, כי העותרת תשולב בטיפול עו"סית ובטיפול פסיכולוגי בהקדם.

אשר לאפשרות להכניס מטפל פרטי, בהחלטתי במסגרת העתירות המאוחדות, שניתנה ביום 12.1.14, הוריתי למשיבים לאפשר הכנסת מטפלים פרטיים לשם הכנת תכנית שיקום לוועדה לשחרור על-תנאי, בהתאם לרשימת מטפלים שתפורסם על ידם.

מכיוון שהעותרת לא התייחסה במפורש בעתירתה למטפל קונקרטי, ולנוכח החלטתי האמורה, על העותרת למצות ראשית את ההליך המנהלי אל מול הרשות. במידה ולא תקבל מבוקשה, פתוחה בפניה הדרך להגיש עתירה נוספת.

בכפוף לכך, העתירה נדחית.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ד, 12 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: