בוריה נ' גודלבסקי ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית על סך של 5,385 ₪, שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

התובע הינו מורה לנהיגה. במועד התאונה ביום 12/8/10 נהגה ברכבו גב' גורביץ במסגרת שיעור נהיגה כאשר התובע ישב לצידה.

הרכב של התובע עצר לפני צומת והתאונה ארעה בין רכבו של התובע לבין רכבו של הנתבע 1 ברח' עקיבא בבני ברק (להלן: "התאונה").

עיקר טענות הצדדים:

לטענת התובע רכבו נסע במסלול הפונה ימינה, ואילו רכבו של נתבע 1 נסע במסלול ישר, אשר לפתע סטה רכבו של הנתבע לעבר מסלולו של התובע, וכך ארעה התאונה.

לשיטתו הנתבעים אחראים לקרת התאונה, ולנזקים כפי שפרט בחוות דעת השמאי, ומבקש מהנתבעים לשפותו בגין כך.

לטענת הנתבעים התובע אשם בקרות התאונה, שהרי אין חולק כי נתבע 1 סטה לעבר מסלולו של התובע, אך לשיטתם התובע היה בעצירה מוחלטת, בעת שנתבע 1 ביצע עקיפה כחוק. לקראת סיום העקיפה החל לפתע רכב התובע בנסיעתו ללא נקיטת אמצעי זהירות המתבקשים על פי חוק.

זאת ועוד טוענים כי מיקום הנזק ואופיו מצביעים על סבירות טענתם וזאת אל מול טענתו של התובע. שהרי אם גירסת התובע נכונה היא, היו צריכים להישאר סימנים לאורך הרכב, ולא מכת פגיעה בחלק הקידמי.

דיון והכרעה:

סלע המחלוקת בתיק דנן נסובה סביב השאלה מי אחראי לקרות התאונה, ולאחר מכן תיבחן שאלת הנזק, אם בכלל.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים, ומיקום הפגיעות כפי שהוצג בפני בתמונות שהובאו לי השתכנעתי דווקא כי גירסתו של התובע נכונה היא ונתתי אמון מלא בעדותו ובגירסתו שהתבססו ונתמכו בראיות אובייקטיביות.

אמנם עסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט לא כפוף לסדרי הדין הרגילים, אך עדיין חל הכלל "המוציא מחברו עליו הראייה".

בענייננו כפי שהעיד בפני התובע, עמד הוא בנתיב הימני ואילו רכבו של הנתבע 1 היה לשמאלו כפי שניתן היה לראות בתמונות, על הכביש מסומן חיץ המורה על נסיעה ישרה, אולם אין חולק כי הנתבע 1 סטה עם רכבו לכיוונו של התובע.

העיד בפני נתבע 1 כי היה בנתיב הימני, סטה שמאלה וחזר שוב בסטיה ימינה. ברי הוא שתקנות התעבורה מורות כי רכב הרוצה לסטות מנתיב נסיעתו עליו לעשות זאת בזהירות הראויה והדרושה על פי חוק.

זאת ועוד השתכנעתי מעדותו של התובע עת שהיה עם רכבו בנתיב הימני, רכבו של נתבע 1 עקף אותו אולם לא היתה בידו הברירה, ולא יכל למנוע בנסיבות העניין את התאונה.

מיקום הנזקים בשילוב הטענות והעדויות שהובאו בפני, מאששות את גרסתו של התובע.

יתרה מכך אציין כי התובע לא הביא לעדות את הנהגת אשר נכחה בעת התאונה, אך נתתי אמון מלא בעדותו, הגם שעד מטעם הנתבעים לא הובא.

בית המשפט ער לכך ולקח זאת בחשבון כי אי הבאת עד על ידי צד חושפת אותו ועומדת לו לרועץ. נתון זה שקלתי אותו במסגרת החלטתי ונלקח בחשבון.