בורג נ' כהן

פסק דין

העניין שבפני, תובענה כספית הנוגעת לעבודות חשמל אשר התבקש התובע לבצע בדירת מגורים ברח' האורן 11 ,חיפה.

על פי המתואר בכתב התביעה, בחודש ספטמבר 2013 סוכם בינו ובין הנתבע ביצוע עבודות חשמל בהיקף של 18,500 ₪, במסגרת שיפוץ דירת המגורים השייכת לאחיו של הנתבע, המצויה ברח' האורן בחיפה. התובע מציין כי ביום 22.9.2013 בהסתמך על אותה הסכמה, החל בביצוע עבודות חשמל, והובטחה לו מקדמה בשיעור 5,000 ₪, אולם חתימת הזמנה מסודרת נדחתה, ואולם מששונתה ההצעה על ידי הנתבע ביום החתימה (הוספת נקודות חשמל ושינוי סוג המפסקים) ההתקשרות הופסקה, ובהתאם טוען התובע כי הוא זכאי לתגמול בגין חומרים אשר הוקשעו וימי עבודה, בסך של 5,000 ₪.

הנתבע, מצדו, טען כי יש לדחות את התובענה על הסף, בהיעדר יריבות משפטית בינו ובין התובע, שכן ההסכם לא נכרת מול הנתבע כמזמין העבודה, אלא ההסכם היה בין התובע ובין אחיו של הנתבע, והוא שימש אך ורק כנציגו של מזמין העבודה.

יתר על כן, הנתבע טען כי הפסקת ההתקשרות נבעה לא משינוי תנאי ההסכם, אלא שהתובע הוא זה אשר הפר את ההסכמות שבין הצדדים, הוסיף דרישה לגבי עלות נוספת הנוגעת לסוג המפסקים, ונטש את מקום העבודות בהפגנתיות. יתר על כן, טוען הנתבע, כי התובע לא השקיע חומרי עבודה כנטען על ידו, העסיק קבלן משנה בניגוד למסוכם, ולמזמים אף נגרמו עיכובים בהשלמת עבודות השיפוץ עקב הנטישה ההפגנתית, נזקים העולים בהרבה על שני ימי העבודה הנטענים שהשקיע התובע במקום.

לאחר בחינת טענות הצדדים, פרוטוקול הדיון וראיות הצדדים, מצאתי לנכון לדחות התובענה.

בכל הנוגע לשאלת היריבות המשפטית שבין הצדדים, הנתבע הגיש בקשה למחיקה על הסף, והתובע הודיע בכתב כי הוא עומד על כך כי הנתבע הינו בעל הדין הנכון והראוי בהקשר זה. הבקשה נדחתה, שכן לכאורה הדברים היו טעונים בירור עובדתי, ולאחר שנשמעו טענות הצדדים, סבורני כי אין כל יריבות משפטית בין הצדדים.

ההסכם מיום 29.9.2013, נכתב כמפורט להלן : "המזמין יוסי כהן ת.ז. 036085025 מעוניין להתקשר עם עזרא בורג ת.ז. 10188662 לעניין עבודות חשמל בדירה ברח' האורן 11 חיפה...." אם אין לך אינדיקציה ברורה מזאת, מיהו המזמין, הרי שכל המוסיף גורע.

על התובע היה לתבוע את מזמין העבודה, אשר ככל שנעשו עבודות ללא תשלום, הוא גם הנהנה מהן. עמידתו העיקשת של התובע שלא לצרף את מזמין העבודה כנתבע נוסף, אינה ברורה ואינה מובנת, ובכל מקרה, מצדיקה דחייתה של התובענה.

איני סבור כי העובדה שהנתבע הינו זה אשר ניסח את המסמך אולם אחיו חתם, מעלה או מוריד בהקשר זה. נציג יכול לנסח מסמך ולנהל מו"מ בשם שולחו, ואין הדבר בהכרח מטיל עליו חבות אישית מכח אותו הסכם. לשון המסמך כל כך ברורה ופשוטה, שלא ניתן היה לראות בפעולות הנתבע כשליחות נסתרת שאינה ידועה לצד החוזי שכנגד, וככל שלא חרג מהרשאת שולחו, הרי שאין עילת תביעה ישירה כנגדו.

בהיעדר עילת תביעה ישירה כנגד הנתבע, ומבלי שהתובע הסביר את פשר עמידתו על תביעת הנציג, דינה של התובענה להידחות מהיעדר יריבות.

אוסיף כי גם לגופו של עניין, לו הייתי רואה את הצדדים כיריבים מן הבחינה המשפטית, דינה של התובענה היה להתקבל בחלקה המינורי בלבד; בכל הנוגע להשקעה בחומרי גלם, התובע לא צירף קבלה או רשימה של חומרי הגלם אשר הושקעו בדירה; לדבריו, רכש חומרי גלם בסך 1,800 ₪ לצורך אותה עבודה, אולם בפועל אותם חומרי גלם לא הושקעו בבנייה.

לדברי התובע, קבלן המשנה שלקח אמר שיש לו חומרי הגלם הנדרשים ושאחר כך יחזיר לו, משמע, חומרי הגלם אשר נרכשו לצורך העבודה, נותרו בידי התובע. יכול ונותרו, יכול והוחזרו למקום ממנו נרכשו, יכול ונעשה בהם שימוש באתר עבודה אחר. בפועל, הם נותרו עלומים ובלתי מוכחים.

בכל הנוגע לימי העבודה שהושקעו לכאורה, הרי שהם "הושקעו" לא על ידי התובע, אלא על ידי קבלן המשנה, מר סעיד חמיד. אותו קבלן משנה אישר שעד למועד ניתוק מערכת היחסים בין התובע לאחיו של הנתבע, הוא עבד יומיים בדירה, וקיבל 800 ₪ מאת התובע, כאשר הוא זה אשר השלים את עבודות החשמל, וקיבל את מלוא התמורה בגין אותן עבודות.

יוצא, כי התובע שילם מכיסו 800 ₪ לקבלן משנה, אשר בסופו של יום נטל את העבודה כולה, השלים את ביצועה וקיבל את תמורתה. אחיו של הנתבע, הנהנה מן העבודות (שלכאורה שני ימי עבודה בוצעו מבלי ששילם עליהם לתובע, ומבלי ששילם עליהם לקבלן סעיד אשר זכה לתמורתם מהתובע), אישר כי אכן התובע שילם לקבלן סכום זה.

לפיכך, לו הייתה התובענה מוגשת כנגד הצד הנכון והראוי בהקשר זה, איני סבור כי היה מקום לפסוק סכום גבוה יותר מזה שהוצא בפועל, כאשר מדובר במערכת יחסים חוזית אשר כבר עם תחילתה הופסקה, ומבלי שהוכחו נזקים עקיפים או אובדן רווח צפוי מאותן עבודות.

מן הראוי היה שהתובע לא יתחיל עבודתו בטרם נחתם הסכם עבודה מלא, אלא הותרו נתונים להשלמה אשר אי הסכמה לגביהם קלקלה את מערכת היחסים כולה, ולו היה נוהג כאמור, לא היה משקיע ולו דקת עבודה מבלי שהדבר מוסדר מן הבחינה החוזית.

לאור האמור לעיל (סעיפים 9-10 לפסק הדין), התובענה נדחית, בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז ניסן תשע"ד, 16 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: