בורבא נ' המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע

פסק דין

1.בפנינו תביעה להכיר בפגיעה בידה של התובעת כפגיעה בעבודה על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק").

3.התובעת עובדת כגננת בגן ילדים.

4.ביום 2.12.07 פנתה התובעת להכין לעצמה שתייה חמה בגן. מטעמי בטיחות הונח הקומקום בגן על מדף גבוה.

התובעת מילאה את הקומקום במים והרימה אותו אל מקומו, תוך כדי ההרמה וההורדה של הקומקום חשה התובעת כאב במרפק, שהקרין גם לכתף ולכף היד.

5.התובעת טוענת כי יש לראות בארוע המתואר תאונת עבודה על פי החוק.

6.לטענת הנתבע התובעת לא הוכיחה התקיימותו של אירוע תאונתי, ועל כן בדין נדחתה תביעתה.

7.סעיף 79 לחוק מגדיר תאונת עבודה כך:

"'תאונת עבודה' – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו..."

8.דרישת התרחשותה של "תאונה" על ידי המחוקק משמעה כי לא כל אדם יפוצה על כל פגיעה שנגרמה לו בדרך כלשהי. המחוקק הגדיר "תאונת עבודה" תוך שימוש במילה "תאונה" ללמדנו כי ביקש להעניק תגמולים רק בגין נזקים שהם תוצר של הסיכון אליו נחשף העובד בעבודתו או בגין אירועים חריגים ופתאומיים שארעו במהלך העבודה.

ראה:בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי ועובדיה כרם, פ"ג נג(2) 529.

עב"ל (ארצי) 338/96 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף עובדיה, פד"ע לו 213.

8.התובעת תארה במכתב לפקיד התביעות (נ/4) את הארועים שהובילו להגשת תביעתה כך:

"לאחר מספר חודשים הרגשתי שבכל פעם שאני מניחה את הקומקום החשמלי על המדף (שהיה מאוד גבוה - כך היה כשקיבלתי את הגן) או מורידה אותו להכנת נס – קפה, אני מרגישה "תיק" של כאב במרפק, ניסיתי לברר על ידי לחיצה על המרפק היכן הכאב, אך לא הצלחתי להגדיר אותו. במשך הזמן הרגשתי שבכל פעם שאני ישנה על צד ימין יש לי כאב בכתף, אך במשך היום לא כאבתי. ואז הבנתי שאני צריכה ללכת לאורטופד, אך גם הוא לא ידע להצביע על מקום הכאב במרפק."

מדברי התובעת המובאים לעיל ברי כי מדובר בתהליך, ולא בארוע תאונתי חד פעמי ופתאומי.

בנסיבות אלו, הארוע אותו מתארת התובעת, של הכנת שתייה חמה, הינו בגדר פעולה שגרתית, ולא ניתן לראות בו ארוע תאונתי חריג שגרם לחבלה.

התובעת אף ציינה בעדותה בפנינו כי התאריך שציינה בטופס התביעה (נ/1) הוא שרירותי, וכי אינה יכולה להצביע על תאריך מסוים שכן מדובר בתופעה שהתרחשה לאורך זמן (עמוד 2 שורות 8-13 לפרוטוקול הדין מיום 24.6.10).

9.זאת ועוד, מדברי התובעת עולה כי הקומקום בגן היה חדש יחסית, ולא מדובר בפעולה שביצעה באופן חוזר ורצוף פעמים רבות במהלך עבודתה, על כן גם לא הוקמה תשתית ראייתית למיקרו טראומה.

ודוק, העובדה שביטוי לתהליך תחלואתי הופיע בשעות העבודה, ותוך כדי העבודה, אין משמעה כי מדובר בתאונת עבודה.

10.בנסיבות העניין, לאור המפורט לעיל, התביעה נדחית.