(בוקימנקו) דוידסון נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 15.11.13 למשך 30 יום לאחר שנרשם לה דוח המייחס לה נהיגה בשכרות.

המבקשת עותרת לביטול ההחלטה, טוענת כי שתתה "כוס בירה אחת", אלא שתוצאות הבדיקה הושפעו מתרופות שהיא נוטלת. המבקשת טוענת כי היא זקוקה לרשיונה לצרכי פרנסה והסעת משפחתה וכי אין לה עבירות תעבורה מיוחדות בעברה.

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה.

למבקשת נערכה בדיקת ינשוף אשר תוצאתה 55 מגאללא"נ, כמות שהינה יותר מכפול מהכמות המורת על פי חוק. המשיבה הציגה בדיקות כיול למכשיר הינשוף לפי ואחרי בדיקת המבקשת, לרבות בדיקה עצמית של השוטר.

המבקשת נעצרה לבדיקה שגרתית ונבדקה לגילוי אלכוהול מאחר ועלה ממנה ריח אלכוהול קל, עובדה שאינה מתיישבת עם טענתה בפני השטרים כי שתתה כוס אחת בשעה 20:00, דהיינו ארבע שעות מוקדם יותר.

המבקש טענה כי תוצאות הבדיקה הושפעו מתרופות שהיא נוטלת, והציגה מסמך רפואי בדבר תרופות קבועות. לא הוברר אם למי מהתרופות יש הפעה כלשהי על מדידת האלכוהול, וניתן לומר כי בחזקת ידיעה שיפוטית, מכוח מאות ואלפי תיקים קודמים, כי השפעה תרופתית על בדיקת הנשיפה הינה נדירה ומוגבלת, כך שמעט מאוד תרופות עלולות להביא לתוצאה שגויה, וגם זאת לא ברמה כה גבוהה כמו זו שנמדדה כאן.

מכל מקום, אין די בטענה כללית של נטילת תרופות בכדי לסתור את החזקה של קיום ראיות לכאורה שמקימה בדיקת הנשיפה.

עברה התעברותי של המבקש אכן מקל ולחובתה הרשעה אחת בעשר שנות נהיגה. יחד עם זאת, המסוכנות העולה מהעבירה דנן מצדיקה כשלעצמה פסילה למשך 30 יום, לשם הרחקת המבקשת מהכביש והרתעתה מלשוב על העבירה בתקופה הקרובה. כבר קבע בית המשפט המחוזי בהקשר זה כי: "מי שנוהג ברכב תחת השפעת אלכוהול, ברמה אותה קבע המחוקק כאסורה, עברו התעבורתי, ברוב המקרים (ומודע אני לצורך לבחון כל מקרה לנסיבותיו), לא צריך להיות רלבנטי. מי ששתה יפסל רישיונו ועד תום ההליכים כנגדו" (ב"ש 92994/07 יחדי יוסף נ' מדינת ישראל) ואם נכונים הדברים באשר לפסילה עד תום ההליכים, בוודאי נכונים הם באשר לפסילה מנהלית הקצובה ל – 30 יום.

אין ספק כי הפסילה המנהלית גורמת נזק למבקשת, אולם היה עליה להביא בחשבון את הדברים מראש, בטרם החליטה לנהוג כאשר בגופה כמות נכבדה של אלכוהול.

אשר על כן, לא מצא מקום להתערבות בהחלטת קצין המשטרה ואני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ד, 05 דצמבר 2013.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: