בועזיז נ' -יעקב כהן

פסק דין

לפני תביעה לביטול חוזה לאספקת רהיטים ולפיצוי והשבה בסך של 16,800 ₪.

החוזה בין התובעת ובין הנתבעת נערך ביום 25.1.11. התובעת רכשה מאת הנתבעת כורסא, שידה וכיסא, תמורת 5,155 ₪. על פי המצויין בכתב ההזמנה הנתבעת התחייבה לספק את הרהיטים בצבע לבן בתאריך 28.2.11.

התובעת טוענת בכתב התביעה כי רק חלק מן הרהיטים (השידה והכורסא) סופקו. הכיסא לא סופק עד היום. לגבי הרהיטים שכן סופקו, טוענת הנתבעת כי הללו סופקו רק חודש וחצי לאחר המועד המוסכם ולאחר פניות חוזרות ונשנות. כמו כן טוענת התובעת כי הרהיטים שסופקו, סופקו בצבע שמנת במקום בצבע לבן.

התובעת ציינה בכתב התביעה כי לא עשתה שימוש ברהיטים וכי בקשה מן הנתבעת להחליף את הרהיטים או להשיב לה את כספה אך עד מועד הגשת התביעה ביום 29.5.11, לא זכתה למענה הולם מן הנתבעת.

הנתבעת מודה בכתב ההגנה כי היה עיכוב באספקה וכי הייתה טעות בגוון הצבע. יחד עם זאת טוענת הנתבעת כי במהלך התקופה ממועד החתימה ועד למועד הגשת התביעה התובעת הסכימה לדחיית מועד האספקה ואף ניתן לה פיצוי בגין איחור. כמו כן טוענת הנתבעת כי לאחר שנודע לה על הטעות בגוון הצבע היא ניהלה עם התובעת ואביה דיונים בקשר לתיקון הצבע במצבעה בישראל. הנתבעת טוענת כי התובעת הסכימה לצביעת הרהיטים ורק לאחר מכן שינתה דעתה והודיעה לנתבעת כי היא מוכנה להמתין לקבלת סחורה חדשה מחו"ל. בהתאם לכך בצעה הנתבעת הזמנה חדשה מחו"ל והסחורה היתה אמורה להגיע בתוך חודשיים ממועד הגשת כתב ההגנה.

בדיון חזר כל צד על טענותיו. התובעת העידה כי אכן קיבלה פיצוי על איחור באספקה אך ציינה כי הפיצוי היה בערך של 20-30 שקלים. כמו כן העידה כי לא הסכימה לצביעת הרהיטים.

נציג הנתבעת העיד כי העיכוב בטיפול נבע מן השינויים שחלו בהחלטות של התובעת. בעוד שתחילה הסכימה התובעת לצביעת הרהיטים הרי שלאחר מכן חזרה בה ובקשה סחורה חדשה. נציג הנתבעת העיד כי הגיע לפשרה עם אבי התובעת לפיה יבצע הזמנה חדשה אך ציין במהלך הדיון כי הסחורה טרם הגיעה לארץ.

במהלך הדיון הצעתי לצדדים להגיע לפשרה לפיה הנתבעת תספק לתובעת סחורה חדשה וכן תפצה את התובעת בסכום שיוסכם בין הצדדים. התובעת סירבה לקבל סחורה חדשה בטענה כי בין מועד הגשת התביעה ועד למועד הדיון רכשה את הרהיטים הדרושים לה, מחנות אחרת. התובעת התחייבה להמציא לאחר הדיון קבלות בדבר הרכישה.

התובעת לא המציאה כל אסמכתא לרכישת רהיטים חלף הרהיטים מושא התביעה אך בקשה לבטל את העסקה ללא קשר לרכישה אחרת שבצעה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את העדויות אני מקבלת את גרסת הנתבעת לפיה העיכוב בטיפול נבע בין היתר מן השינויים שחלו בהחלטות התובעת (כאמור, בתחילה הסכימה לצביעת הרהיטים ולאחר מכן בקשה להזמין סחורה חדשה) . יחד עם זאת אין בשינויים אלו כדי להצדיק את העיכוב הרב שחל במסירת הסחורה, לפחות בכל הנוגע לעיכוב שחל מן המועד שבו הודיעה התובעת כי אין היא מעוניינת בצביעת הרהיטים ועד היום.

נציג הנתבעת הודה בדיון כי במועד הדיון (3 בינואר2012 ) הסחורה טרם הגיעה לארץ. זאת, למרות שבכתב ההגנה ציין כי הסחורה אמורה להגיע בתוך חודשיים (היינו בחודש אוגוסט 2011).

כלומר, מן המועד שבו נודע לנתבעת כי התובעת שינתה את החלטתה ומבקשת להזמין סחורה חדשה, ועד מועד הדיון עברו למעלה מארבעה חודשים. בנסיבות אלו אין לחייב את התובעת להמתין זמן נוסף לשם קבלת הרהיטים וזאת על אף שלא שוכנעתי כי התובעת אכן רכשה רהיטים אחרים תחתיהם.

אשר על כן אני מורה על ביטול ההסכם. התובעת תשיב לנתבעת את הרהיטים שברשותה והנתבעת תשיב לתובעת את הסכום ששולם על ידה בסך של 5,155 ₪ בתוספת הצמדה מיום 25.1.11.

בנסיבות העניין איני מורה על פיצוי לתובעת וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ב, 19 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: