בועז עודד ואח' נ' רוזן ואח'

פסק דין

1.ביום 9.7.98 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שהושג ביחס לחלוקת עזבונה של המנוחה ברטה וקס ז"ל (להלן: "המנוחה") ואשר בו נקבע כי:

הנתבעות זכאיות ל- 25% מהזכויות שהיו למנוחה במלון סיטי בת"א, כמפורט בסעיף 6 לצוואה השניה שערכה המנוחה.

גיס נוסף של המנוחה, מר ברנשטיין, זכאי ל- 25% מנדל"ן שמפורט בסעיף 5 לצוואה השניה (הכולל 3 דירות) וכן מכל נדל"ן שנוסף שיתגלה.

התובעים 1 ו-2 (להלן:"הנכדים") זכאים ליתרת העזבון.

התובע מס' 3 (להלן: "עו"ד שרעבי") מונה כמנהל העיזבון.

2.ביום 11.7.06 ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (במסגרת תיק העיזבון של המנוחה) החלטה בבקשה של עו"ד שרעבי לפסוק את שכרו כמנהל העיזבון. לפי ההחלטה זכאי עו"ד שרעבי לשכר בסך של 34,920 ₪ בצירוף מע"מ וכן החזר הוצאות בסך של 1,500 ₪ ללא מע"מ. באותה החלטה שוחרר עו"ד שרעבי מתפקידו כמנהל העיזבון (להלן: "החלטת המחוזי").

3.ביום 7.2.07 הוגשה תביעה זו, שהינה כאמור בכותרתה לתשלום שכר טרחת מנהל עיזבון והחזר הוצאות עיזבון על סך כולל של 20,000 ₪, כאשר התביעה מורכבת מהרכיבים הבאים:

א. דו"ח הוצאות שהגיש עו"ד שרעבי במסגרת ניהול העיזבון (נספח "ב" לכתב התביעה) ואשר על פיו נשאו הנכדים באמצעות עו"ד שרעבי בתשלום הוצאות בסך כולל של 23,854 ₪ וזאת עד ליום 30.9.00. יצוין כי כל ההוצאות הכלולות בדו"ח בוצעו עד לחודש 6/99.

ב.החלטת המחוזי בדבר גובה השכר לו זכאי עו"ד שרעבי.

ג.עוגמת נפש שנגרמה לתובעים בשל העובדה שהנתבעות סרבו לשלם את חלקן בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד שרעבי אשר הוערכה בכתב התביעה בסך של 10,000 ₪.

4.הנתבעות טוענות כי דין התביעה להידחות וזאת מהנימוקים הבאים:

א.חלה התיישנות ביחס לדרישה להחזר ההוצאות. גם אם לא, ההוצאות הנטענות הינן הוצאות שהוצאו ביחס לחלק העיזבון שאין לנתבעות כל חלק בו ולפיכך אין מקום לחייבן בהוצאות אלו.

ב.את הדרישה לתשלום שכר הטרחה יש לדחות מאחר ועו"ד שרעבי ויתר במפורש על קבלת שכר מהנתבעות עבור ניהול העיזבון בהצהרה שנתן במסגרת ישיבה בבית המשפט המחוזי ביום 25.12.01.

ג.לחלופין, עו"ד שרעבי לא הוכיח את היקף עבודתו עבור מימוש חלקן של הנתבעות בעיזבון, ועד עצם היום הזה לא נרשמו המניות על שם הנתבעות והן לא קיבלו אגורה שחוקה מכח זכייתן בחלקן מהעיזבון.

ד.התובעים לא פרטו מהו חלקן של הנתבעות בעיזבון ואף לא את הבסיס לעריכת חישוב עו"ד שרעבי באשר לחלקן בשכר שנפסק לו.

ה.החלטת המחוזי יוצרת מעשה בי-דין לפיו אין מקום לחיוב הנתבעות בחלק משכר טרחת עו"ד שרעבי וזאת לאור העובדה כי על אף שבקשת עו"ד שרעבי כללה בקשה לחלוקת שכר הטרחה בין היורשים, בית המשפט המחוזי לא קבע דבר בענין זה ו"שתיקתו" מהווה הכרעה כי אין מקום לחייב את הנתבעות.

5.בתחילת דברי אציין כי על אף שב"כ הנתבעים עמד על טענתו כי בית המשפט נעדר סמכות ענינית לדון בתביעה ועו"ד שרעבי השיב לטענתו זו, הרי שלאור החלטתי מיום 3.9.09, אין מקום להידרש עוד לטענה זו במסגרת פסק הדין.

6.טענת מעשה בי-דין

טענה זו, אשר לא הועלתה בכתב ההגנה אלא רק בסיכומי הנתבעות, נדחית על ידי שכן, בית המשפט המחוזי בהחלטתו לא התייחס לשאלת חלוקת שכר הטרחה ולא דן בטענת הנתבעות בתגובתן לבקשה כי עו"ד שרעבי ויתר על תשלום שכר טרחה על ידן. משכך, אין בהחלטה זו ליצור מעשה בי-דין, על אף שעו"ד שרעבי כלל בבקשתו בפני ביהמ"ש המחוזי גם בקשה לקבוע את אופן חלוקת שכר הטרחה בין הצדדים.