בוסקילה נ' רוטמן ואח'

פסק דין

1.לפניי תביעת התובע לחייב את הנתבעים בתשלום סך של 5000 ₪. התובע והנתבעים בעלים של שתי דירות בבית משותף. הנתבעים מתגוררים בדירה מס' 5 ואילו התובע הנו הבעלים של דירה מס' 8, שמעל דירת הנתבעים, המושכרת על ידו לאחרים. בחודש מאי 2012 פנו הנתבעים לתובע והלינו על כך שבדירתם רטיבות בתקרה כתוצאה מנזילה שמקורה בדירתו. סופו של דבר, התובע הזמין בעל מקצוע שהגיע לדירת הנתבעים ותיקן את הנזקים בדירתם וכן ביצע עבודות איטום בדירתו. תמורת התיקון שילם התובע לבעל המקצוע סך של 1000 ₪.

2.בתביעתו מבקש התובע מהנתבעים להשיב לו את הסכום ששילם לבעל המקצוע ולפצות אותו בסכום נוסף בגין עוגמת נפש. טענתו של התובע היא, כי בעל המקצוע נשלח "על מנת לצמצם את הנזק" ומבירור מעמיק שערך התברר כי מקור הרטיבות שבדירת הנתבעים אינו מדירתו. בהקשר זה טוען התובע כי קיימים סדקים חיצונים בבניין באזור הרטיבות שגרמו לנזק וכי במיקום בו התגלתה הרטיבות, קיים מרזב פנימי ישן וחלוד אשר גם הוא גרם לרטיבות.

3.הנתבעים הגישו כתב הגנה וטענו כי תיקון הנזק על ידי בעל המקצוע מטעם התובע היה לאחר דין ודברים ולאחר שתחילה התכחש התובע לחובתו לתקן את הליקוי. עוד נטען כי במהלך פניות הנתבעים לתובע סוכם כי יובא בעל מקצוע וסוכם כי אם מקור הרטיבות הוא בדירתו יתוקן הנזק על חשבונו, בעל מקצוע הובא על ידי הנתבעים, אלא שהתובע העדיף לפנות לבעל מקצוע אחר מטעמו, שהגיע וביצע את התיקונים. הנתבעים הכחישו את הטענה כי מקור הרטיבות בגורמים אחרים שאינם קשורים לדירת התובע.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם וכן במסמכים ובתמונות שהוגשו לי במהלך הדיון ושמעתי את טענות הצדדים, אני סבור כי דין התביעה להידחות. נימוקיי- להלן:

5.כיום, אנו מצויים במצב בו בעל מקצוע מטעם התובע תיקן את הליקוי בדירת הנתבעים, לבקשת התובע ועל חשבונו. במצב דברים זה בו התובע מבקש "להחזיר את הגלגל אחורה", עליו לשכנע כי מקור הרטיבות אינו מדירתו. התובע לא עמד בנטל זה, ולא שוכנעתי כי כך הוא מצב הדברים. הראיות שלפניי אף מוליכות למסקנה כי מקור הרטיבות היה בדירת התובע.

6.התובע טען כי הרטיבות יכלה הייתה להיגרם ממספר סיבות: סדקים חיצוניים באזור הרטיבות ומרזב פנימי ישן וחלוד המצוי לאורך הבניין ועובר ליד מקום הרטיבות . לתמיכה בטענות אלה הציג התובע תמונות שונות של הבניין ושל הצינור. ברם, אין הדבר מספיק כדי להוכיח את טענותיו. ראשית, עצם הטיעון כי הרטיבות יכולה לנבוע או מהסדקים או מהמרזב טומנת בחובה סתירה, אך גם אם טענת התובע כי הרטיבות מקורה בשניהם, לא הובאו בפניי ראיות שיוכיחו עצם קיומם של הליקויים. שנית, גם אם אניח כי קיימים סדקים והמרזב חלוד וישן, אין בכך די, שכן יש להוכיח קשר בין אלה לבין הרטיבות בביתם של הנתבעים. זאת לא עשה התובע.

יתרה מכך, בעל המקצוע אשר הוזמן על ידי התובע ביצע תיקון בשני מוקדים, תקרת דירת הנתבעים ועבודות איטום באמבטיה בדירת התובע. התובע אף טען כי התשלום של 1000 ₪ היו בחציו עבור התיקון בדירת הנתבעים וחציו עבור האיטום בדירתו (ראו דבריו התובע בשורה 13 לפרוטוקול וכן "כתב האחריות" שצורף לכתב התביעה). ניתן להניח כהנחה הגיונית וסבירה כי בעל המקצוע ביצע עבודות איטום בחדר האמבטיה לאור ליקוי שנתגלה שם. התובע לא התייחס כלל לאפשרות כי הרטיבות נגרמה מאותן בעיות איטום שתוקנו, והתעלם מעניין זה לחלוטין.

לבסוף, טענות התובע כי בוצעו עבודות לתיקון המרזב וכי בחלק החיצון של המבנה רואים תיקון חלקי לסדקים, אין בהם כדי להוכיח כי הרטיבות היא תוצאת אותם גורמים. קשר זה כאמור, טעון הוכחה בראיות, והתובע לא הוכיח קשר זה.

7.ככל שהתובע מבקש להסתמך על המסמך (ת/1), גם במסמך זה אין כדי לבסס את טענותיו. אבהיר: במהלך הדיון הגיש התובע מסמך שכונה "תוצאות בדיקה" (ת/1) שבו אותו בעל מקצוע שנשכר לתיקון הנזקים בבית הנתבעים ובבית התובע, מציין כי "בהתאם לתוצאות בדיקה שנערכה בתאריך 17.5.2012...נמצא שאין קשר בין בעיית איטום באמבטיה לבין הנזק שנגרם לצד ג' (שכן מלמטה) בתקרה". ודוקו: אותו בעל מקצוע אשר ביצע את התיקון עבור התובע, לרבות עבודות האיטום בביתו, מעיד כעת כי עבודות האיטום (שבאו כדי למנוע הנזק בדירת הנתבעים) אינם מקור הנזק בדירת הנתבעים. שינוי עמדה זה של המקצוע מעורר תמיהות ואינו מאפשר הסתמכות על דבריו. זאת לצד תמיהה נוספת במסמך: בעוד שהתיקון בוצע ביום 22.5.2012, הבדיקה בה נתגלו ממצאים הקושרים בין המרזב לבין הרטיבות, נערכה ביום 17.5.2012 (!) (גם אם קיימת טעות שנה והמדובר ב- 2013, עדיין פער הזמנים, כשנה בין התיקון לבדיקה הנטענת, תמוה). בנוסף לכל אלה, בעל המקצוע לא הובא לעדות על ידי התובע, והדבר פוגם עד מאד, בנסיבות העניין, במשקל שיש לייחס למסמך.

ואם לא די בכך, התובע הגיש מסמך (ת/2) וטען כי מי שערכו הוא אותו בעל מקצוע. מכל מקום, במסמך זה שנערך ביום 14.5.2012 על ידי חברת "שחר" (ככל הנראה במסגרת פוליסת ביטוח) צוין: "אין נזק לצנרת, נצפו בעיות איטום". נזכיר, בעיות איטום אלה, הן בבית התובע, וטופלו על ידי בעל המקצוע.

8.אין בידי לקבל טענת התובע כי התיקון שבוצע היה על מנת "לצמצם נזקים" כפי שטען במכתב שצורף לכתב התביעה. סביר יותר כי התיקון שבוצע היה לאחר שאותו בעל מקצוע אישר כי מקור הרטיבות בליקוי בדירתו ורק לאחר מכן בוצע התיקון. יש לזכור כי אותו בעל מקצוע שהתובע מבקש להסתמך על דעתו המקצועית כעת, הוא זה שערך בדיקות ותיקן את הליקויים על סמך פנייתו. יתר על כן, התמונה העובדתית שנפרשה לפניי מלמדת כי לתיקון הליקויים על ידי התובע קדמו פניות ושיחות טלפון רבות בין הנתבעים לרבות אביו של הנתבע 1 לבין התובע והיה דין ודברים לגבי האחריות לתיקון. בנקודה זו העיד אביו של הנתבע 1 ודבריו, שמגובים במסמכים לגבי שיחות טלפון רבות שנערכו, מקובלים עליי לחלוטין .

לסיכום נקודה זו, קיום דין ודברים בין הצדדים וביצוע התיקון על ידי בעל מקצוע שביכולתו לבדוק את מקור הרטיבות, כך לפחות לטענת התובע, מלמד כי הפעולות שבוצעו על ידי התובע היו לאחר עריכת בדיקות ולאחר שיקול דעת, ולא בחופזה כפי שהוא ניסה לדמות.

9.אשר על כן, אני מחליט לדחות את התביעה ולחייב את התובע לשלם לנתבעים הוצאות בסך של 500 ש"ח, שישולמו תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ו' אדר תשע"ד, 06 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: