בוסקילה ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל-מחוז תל אביב

החלטה

בתיק זה הוגשה בקשה למתן סעד זמני, ביום 27.2.13.

המשיב הגיש תגובתו, והתקיים דיון בפני כב' השופטת ביבי-ממן, 17.3.13, במסגרתו קבע ביהמ"ש כי הוא יצא לביקור במקום, וביקור כזה נערך, ראה פרוטוקול הביקור במקום בתיק ביהמ"ש, מאותו היום שנסרק למערכת נט המשפט ביום 18.3.13. בעקבות ביקור זה קבע ביהמ"ש דיון נוסף שנקבע ליום 8.4.13, במסגרתו הודיעו הצדדים כי הם מוותרים על חקירות על התצהירים.

ביהמ"ש הורה על סיכומים בכתב, ב"כ הצדדים הגישו סיכומיהם.

על פי הוראות ביהמ"ש בהחלטתו מיום 27.2.13, וכן הוראות התקנות על המבקשים היה להגיש כתב תביעה ובו יפורט הסעד העיקרי בתוך 7 ימים.

ביום 13.3.13 ניתנה על יסוד הסכמת הצדדים החלטה, להאריך את המועד להגשת כתב תביעה למשך 30 יום.

ביום 22.4.13 ניתנה למבקשים ארכה בת שלושה ימים נוספים להגשת כתב התביעה.

ביום 1.5.13 ניתנה ארכה שלישית במספר להגשת כתב תביעה עד ליום 7.5.13.

המבקשים לא הגישו את כתב התביעה.

לאור כך, ניתנה ביום 29.5.13 החלטה על ידי כב' השופטת ביבי-ממן על פיה הבקשה נמחקת והתובענה תיסגר.

ביום 25.7.13 הוגשה הבקשה שבפניי שהינה בקשה דחופה לביטול ההחלטה שניתנה ביום 29.5.13 בהעדר הצדדים, וכן מתן סעד ארעי למניעת פינוי המבקשים מביתם, עד להחלטה בבקשה לביטול ההחלטה.

ניתן סעד ארעי והדיון נקבע בפניי.

המבקשים טוענים, כי בינתיים הוגשה התובענה במסגרת תיק אחר.

בתיק כאן, אומנם נסרקה התובענה למחשב ביהמ"ש אולם מאחר והתיק נסגר לא ניתן היה לבצע קליטה של כתב תביעה, אלא כתב התביעה הוגשה באמצעות הודעה על הגשתו לתיק אחר, ולביהמ"ש השלום בתל אביב במקום לביהמ"ש בהרצליה.

המבקשים טוענים, כי לא ידעו על ההחלטה, וסברו כי הוגשה תובענה משום שנותק הקשר בינם לבין בא כוחם, הקודם.

המבקשים טוענים, כי המשיב נוקט כנגדם בהליך של צו פינוי מנהלי, בעוד הם מחזיקים בנכס מאז 2001, כאשר לא ניתנה להם השהות להשמיע את דברם בביהמ"ש, אלא המשיב פועל במחטף, באמצעות צווים מנהליים ולא באמצעות קבלת פסק דין לפינוי.

המבקשים טוענים כי הם מחזיקים בנכס שהינו דירת מגוריהם, בו הם מתגוררים עם בתם בת השבעה חודשים, ואין להם מקום מגורים חילופי, ועוד טוענים, כי המשיב נתן הסכמתו בשתיקה במשך למעלה מעשר שנים, וכי הם בעלי ברי רשות שאינה הדירה.

המבקשים טוענים, כי יש להורות על מתן סעד עד שהמותב שהורה על מחיקת הבקשה ידון בבקשה לביטול החלטתו שניתנה בהעדר.

המשיב טוען, כי ההחלטות לדחיית הבקשה לסעד זמני וסגירת התיק הינן חלוטות, וכי למבקשים אין כל מעמד בהגשת הבקשה, שכן המועד להגשת בקשה לביטול חלף, והמועד להגשת ערעור חלף.

ב"כ המשיב טוען, כי העתרות לבקשה משמעותו הכבדה על הרשות למנוע מפולשים מלהחזיק במקרקעי ציבור, למרות שעל פי הראיות שהוגשו לביהמ"ש במסגרת צו המניעה הזמני הוצגו לביהמ"ש תצלומי אוויר המוכיחים בעליל כי כל הגרסה של המבקש באשר לחזקה בשטח משת 2001 אין לה על מה שתסמוך, מה גם שהמבקש נולד בשנת 1988, ולכן בשנת 2001 היה בן 13 בלבד, ולכן כל גרסתו אינה נכונה.