בוסקילה ואח' נ' גורברג ואח'

החלטה

לפניי בקשת המערערים למתן רשות ליתן ערובה במקום ערבון ולחילופין, להפחית את סכום הערבון.

1.המבקשים עותרים למתן רשות ליתן ערובה במקום ערבון להוצאות המשיבים, בערעור אשר הגישו על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו, כבוד השופט זיאד סלאח, מיום 1/6/2011, במסגרתו דחה בית משפט קמא את תביעת המבקשים וקבע, כי יסודות עוולת הרשלנות המיוחסות למשיבים לא הוכחו במלואן ומשכך, אין הם המשיבים מחוייבים בתשלום פיצויים למבקשים. עוד קבע בית משפט קמא, כי התובענה שהגישו המבקשים התיישנה וכי יש לדחותה אך מטעם זה.

בבקשה טוענים המבקשים למצב כלכלי קשה ולהלוואות שעליהם לפרוע. הבקשה נתמכת בתצהירי המבקשים, הטוענים, כי לערעור המוגש על ידם סיכויים גבוהים להתקבל וכי לאור כך, יש להיעתר לבקשתם ולהסתפק בהתחייבות עצמית שלהם ובערבות צד ג' של בן משפחתם.

המשיבים הגישו תגובותיהם לבקשה, בהן טענו, כי הערבות המוצעת על ידי המבקשים אינה שקולה לערבון הכספי אשר נקבע בתיק וכי המבקשים גם לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי מצבם הכלכלי הינו כה קשה, כפי טענתם.

לטענת המשיבים, לא פרשו המבקשים את מלוא היריעה באשר למצבם הכלכלי ואף לא הוכיחו כי אין ביכולתם לגייס את סכום הערבון הנדרש ואף אם נכונה טענתם, , הן לא יוכלו המבקשים לעמוד בתשלום החזר הוצאות למשיבים, במידה שהערעור יידחה.

2.על פי תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן:"התקנות") רשאי הרשם לקבוע, כי תחת ערבון תופקד ערובה סבירה אחרת.

תקנה זו מאפשרת המרה של הפקדת סכום כסף, הנחשבת לבטוחה מהדרגה הגבוהה ביותר, בחובה לספק בטוחה מסוג שהינו "נחות" יותר.

המלומד ד"ר זוסמן אשר כתב בענין זה בספרו:

"התחייבות עצמית של המערער אינה ערובה. המערער עצמו חייב בתשלום ההוצאות אם בית משפט יטילן עליו, בין אם ערב לתשלומן בין אם לאו, ולפיכך אין הרשם מוסמך להסתפק בהתחייבות עצמית שכזאת במקום הערבון".

ד"ר זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שישית עמוד 775 .

3.בהחלטת בית משפט העליון בבש"א 5385/09 עירית חיפה נגד עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה, נקבע, כי פטור מהפקדת ערבון תוך הסתפקות בהתחייבות עצמית של בעל הדין לשאת בהוצאות שייפסקו לחובתו, יינתן במקרים חריגים ביותר, כאשר התקיימו לפחות שני תנאים: האחד - מדובר בגוף שאיתנותו הפיננסית נעלה מכל ספק והשני - כאשר הניסיון מלמד שבעל הדין לא יערים קשיים כשיידרש לשלם את ההוצאות.

בענין זה, קבע בית המשפט העליון בהחלטתו בזו הלשון:

"מתי אפוא יהיה מקום ליתן פטור מערבון, תוך הסתפקות בהתחייבות עצמית של בעל הדין לשאת בהוצאות שייפסקו לחובתו? נראה, כי כך יהיה במקרים חריגים ביותר, כאשר התקיימו לפחות שני תנאים: האחד, מדובר בגוף שאיתנותו הפיננסית נעלה מכל ספק. בגדר בחינת התקיימותו של תנאי זה, אין מקום לבדיקה פרטנית של מצבו הכלכלי של המערער. לשיטתי, הנכונות לראות התחייבות עצמית כמצדיקה פטור מהפקדת ערבון מוגבלת לגופים אשר חוסנם הכלכלי הוא בגדר "ידיעה שיפוטית" או קרוב לכך. השני, כי הניסיון מלמד שמדובר בבעל דין אשר לא יערים קשיים כשיידרש לשלם את ההוצאות שבהן חויב. אין די בכך שבסופו של יום יש להניח שההוצאות תשולמנה, אלא יש להשתכנע גם כי הזוכה לא יידרש לכתת רגליו להוצאה לפועל או לבית המשפט על מנת לקבל את ההוצאות בהן זכה. גם לגבי תנאי זה, איני סבור שיש מקום לבדוק באופן פרטני את מוסר התשלומים של כל מערער. רק כאשר מדובר בגוף אשר רכש מוניטין כמי שמכבד פסיקת הוצאות ללא סייג וללא הערמת קשיים בירוקרטיים, ניתן לומר כי התקיים התנאי. יצוין, כי התנאים האמורים אינם ממצים בהכרח את השיקולים שיש לשקול בנושא זה. כך, ייתכן שבמקרים הנושאים בחובם רגישות דיפלומטית, כגון כאשר המערערת היא מדינה זרה (ראו רע"א 7484/05 הנ"ל), תהיה נכונות רבה יותר ליתן פטור מהפקדת ערבון על סמך התחייבות של הגורמים המתאימים לכבד פסיקת הוצאות. לאור העובדה שההתחייבות העצמית אינה בעלת ערך מוסף מבחינה משפטית ביחס לפסק דין בערעור המשית הוצאות, אין סיבה להרחיב את מספרם של הגופים המשוחררים מחובת הפקדה, אלא במקרים נדירים ביותר"

5.לפיכך, בנסיבות הענין, מתחייבת המסקנה שאין להסתפק בהתחייבות עצמית של המבקשים, שעה שהם עצמם טוענים כי הם אינם בעלי חוסן כלכלי. בנוסף, אין כל תועלת ממשית בהתחייבות העצמית, שעה שהיה וייפסקו הוצאות לטובת המשיבים, תחול עליהם חובה לשאת בהם מכוח פסק הדין או ההחלטה שיינתנו והתחייבות של המבקשים לקיים את פסק הדין, אינה מהווה בטוחה נוספת.

6.אוסיף ואומר, כי מקבלת אני גם את טענת המשיבים, על פיה, לא הובאו כל פרטים באשר ליכולותיו הכלכליות של צד ג' ובהעדר פרטים לא השתכנעתי, שמדובר בערבות שמבטיחה תשלום הוצאות (ככל שייפסק). יש אף לשאול – אם אמנם צד ג' הינו בעל איתנות כלכלית המאפשרת לו לערוב להוצאות המבקשים, מה המניעה כי יסייע למבקשים בגיוס הכסף לשם הפקדת הערבון?

7.לפיכך, נדחית הבקשה להמרת הערבון.

8.באשר לבקשה להפחתת גובה הערבון –

לשם הוכחת חוסר יכולת כלכלית על המבקש לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (ראו, למשל: ע"א 254/07 משה לפיד ואח' נ' אלישבע סמואל ואח' (לא פורסם, 21.2.2007); רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ - בפירוק נ' עיריית תל אביב יפו (לא פורסם, 30.1.2007).

בנוסף, על המבקש פטור מערבון או הפחתת גובה ערבון להראות כי הוא ניסה לגייס את הסכום הנדרש מקרובי משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו (ע"א 6860/09 ריבק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (לא פורסם, 22.10.2009).