בונן נ' אברהם

החלטה

1.בפני בקשת הנתבע לביטול פסק דין מיום 28.1.14, אשר ניתן כנגדו בהעדר בקשת רשות להתגונן מטעמו.

לטענת הנתבע, נקלע למצב משפחתי קשה בשל מחלת אם אשתו, אשר בסופו של דבר אף נפטרה והיה טרוד בליווי לטיפולים רפואיים ולסידורי הלוויה והשבעה, לאחר מכן. לעניין סיכויי הגנתו טען הנתבע כי התובע שינה את סכום הפיצוי המוסכם המופיע בהסכם השכירות שצורף לתביעה כך שיהיה 50,000 ₪ במקום 20,000 ₪ וכן שינה את סכום השכירות לסך של 8,000 ₪ במקום 7,500 ₪. עוד טען הנתבע כי המציא שוכר חלופי למושכר עוד ב 6/13 ואולם התובע לא הסכים לקבלו אז כשוכר חלופי. הנתבע טען כי כיום אותו אדם שוכר את המושכר. עוד טען הנתבע כי התובע הציע לו שנת שכירות חינם ולכן לא הפר כלל את ההסכם ואינו חייב בסכומים הנתבעים.

2.התובע התנגד לבקשה וטען כי הנתבע הפגין זלזול בחובתו כבעל דין ואף לא הגיש בנסיבות שציין בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן. התובע טען כי אין זה סביר שהתובע לא מצא זמן לטפל בהגנתו בשל מחלת אם אשתו בעוד שאשתו עבדה בתקופה הרלוונטית כרגיל. לעניין סיכויי ההצלחה טען התובע בין היתר, כי אלו אינם נוטים לטובת הנתבע שכן הנתבע חתם על הסכם השכירות ומודה שלא שילם את דמי השכירות. התובע הפנה לכך שהנתבע מסר שיקים בגין דמי השכירות –עובדה הסותרת את טענתו של הנתבע כי לא חב בתשלומם.

דיון

3.ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק..

ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש".

ראה בנוסף, לעניין זה :

ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349.

4.בענייננו אין המדובר בביטול מחמת הצדק שכן אין חולק כי הנתבע קיבל את כתב התביעה וההזמנה לדין ולטענתו רק בשל היותו טרוד בבעיות רפואיות משפחתיות לא הגיש בקשת רשות להתגונן במועד. עדיין יש לבדוק האם יש מקום לבטל את פסק הדין על פי שיקול הדעת שניתן לבית המשפט.

5.לעניין סיבת המחדל, הציג הנתבע תעודת פטירה התומכת בטענתו כי במועדים הרלוונטיים נפטרה אם אשתו ולא מצאתי שלא ליתן אימון בטענתו כי היה טרוד במחלת האם.

.באשר לסיכויי ההצלחה- ע"פ ההלכה הפסוקה,די בכך שקיימת אפשרות כי תוצאות פסק הדין יהיו שונות במידה ותינתן לנתבע האפשרות להעלות טענותיו, על מנת שדלתות בית המשפט לא יחסמו בפני מבקש ביטול פסק הדין שניתן בהעדרו.

הלכה היא, כי אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי אם תהיה הגנה אפשרית ואפילו ביחס לחלק מן הסכום שנפסק: - "על המבקש להראות כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת, לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת, אכן עשויה להוביל את ביהמ"ש למתן החלטה שונה מזו שניתנה בפסק הדין שביטולו מבוקש" (ע"א 5000/92 רע"א 4680/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי בן ציון, פד"י מח' 1, 830).)