בומגרטן ואח' נ' הוכמן

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב מיום 13.2.11 (כב' השופטת עינת רביד) לפיה נדחתה עתירת המבקשים לסילוק על הסף של תובענת המשיב נגדם מחמת 'פורום לא נאות', בה טענו כי הפורום הרלבנטי הוא בית המשפט המוסמך בבריטניה.

בהחלטתו נשוא הבר"ע קבע בית המשפט בין היתר כי:

"במקרה זה מירב הזיקות מכוונות לפורום בישראל. התובע הוא אזרח ותושב ישראל. שני הנתבעים הם אזרחי ישראל והיו תושביה בחלק מן המועדים הרלוונטיים לתביעה. איני סבורה כי השאלה האם בומגרטן מהווה תושב לצורכי מס של אנגליה היא משמעותית לסוגיה זו, כאשר ברור שמערכת היחסים העסקית בין הצדדים נוצרה סביב היותם של הנתבעים והתובע ישראלים ויש לכך משמעות גם לעסק שהפעילו יחדיו. אשר לעסק והחברות שנוצרו כתוצאה ממנו, הרי מדובר בשלושה יזמים, שהבינו את פוטנציאל הרווח מהעסקת עובדים ישראלים בחו"ל במכירת תמונות בשיטה של מכירת התמונות מבית לבית ( door to door) מה שמוזיל בהרבה את מחיר התמונה לצרכן וככל הנראה יש בו משום רווחים לכל הנוגעים בדבר. העסק שהוקם אינו מנותק מישראל כלל, משום שהעובדים, שהם חלק חשוב בעסק, באשר הם עושים את המכירה מבית לבית הם ישראלים ומגוייסים בישראל על ידי החברה המבקשת 3, עוברים הכשרה בישראל ונשלחים לחו"ל כדי לעבוד שם בעבור החברה. העובדים מקבלים משכורת מהחברה הישראלית, אשר שילמה גם ביטוח לאומי לכלל העובדים ותשלומי אש"ל. מכאן שהקשר והזיקה העסקית לישראל ברור ומובהק.

לא בכדי הצדדים כתבו את ההסכם בעברית והם דאגו להתייעץ במומחה למיסוי בארץ, משום שיש קשר הדוק בין הפעילות העסקית הזו לבין ישראל. העובדה שהמכירות מתבצעות בחו"ל, באנגליה או באוסטרליה אינה יוצרת קשר דווקא לאנגליה, כפי שאינה יוצרת קשר דווקא לאוסטרליה. הבסיס של העסק, שהוא העובדים ההולכים מבית לבית ומוכרים את התמונות - הוא ישראל. דין החוזה גם כן הוא דין ישראל. כאשר חוזה נכתב בעברית בין שלושה אזרחים ישראלים, אשר קיבלו ייעוץ הן מעורך דין ישראלי והן ממומחה מס ישראלי לצורך הכנת ההסכם וכאשר העסק מבוסס על כח אדם ישראלי ולא נכתבה כל תניית שיפוט הקובעת בהסכמת הצדדים כי על החוזה יחול דין אחר מזה הישראלי ואחד הצדדים חתם על ההסכם בישראל, הרי שהדין החל על החוזה הוא דין ישראל והדבר כמובן מהווה זיקה חשובה נוספת של התביעה לישראל.

כאמור, העובדה שלפחות צד אחד חתם על ההסכם בישראל גם היא מהווה זיקה לישראל ומצטרפת לשאר הזיקות שנמנו לעיל. יש גם לציין כי על פי סעיף 7 להסכם נדרשו התובע ודניאל (המבקש 2) לפתוח חשבון בנק משותף בבנק דיסקונט בישראל. בין אם חשבון כזה נפתח ובין אם לאו, הרי שהדבר מהווה זיקה נוספת של הצדדים והעסק לישראל. אין משמעות בעיני לכך שהתובע לא היה בעל מניות בחברות הישראליות, משום שהחברות הישראליות הן חלק מהמערך העסקי שניהלו הצדדים ולכן עובדת קיומן וחשיבותן לעסק שהקימו הצדדים לתביעה תורמת לזיקה נוספת לישראל. איני מתעלמת מכך שעבודת המכירה של התמונות נעשה באנגליה וכי חלק מן החברות של העסק נרשמו באנגליה או באי מאן, וכן מכך שבומגרטן הינו תושב אנגלי לצורך מס הכנסה בישראל, אך הזיקות האלה אינן גוברות על הזיקה לישראל. לענין זה יש לציין כי חלק מן העמלות, שקיבלו החברות האנגליות הועברו לחברה הישראלית וזאת בגין שליחת העובדים, שהם כאמור חלק חשוב מפעילות החברה".

בבר"ע שלפני טענו המבקשים בין היתר שביהמ"ש שגה משהחליט לדחות את בקשתם ללא שמיעת הצדדים והעדים ולא איפשר חקירתם על תצהיריהם. בנוסף, ביהמ"ש קמא שגה משלא עשה שימוש במבחן 'מירב הזיקות הרלוונטיות' לפורום המתאים שבין הצדדים - כך בין השאר היה עליו להביא בחשבון את מקום מושבם של הצדדים ועסקיהם בעת הרלוונטית וכן את הגישה למקור הראיות ואת האפשרות לחייב עדים להעיד בביהמ"ש וההוצאות הכרוכות בהבאת העדים והראיות. לטענתם בית המשפט ביסס את החלטתו על נימוקים שיש בהם ללמד על זיקות כלליות לביהמ"ש בישראל אשר אינן רלוונטיות למחלוקת בין הצדדים, וכן טעה משייחס לצדדים הסכמה מכללא על סמכות שיפוט בישראל נוכח העדרה של תניית שיפוט שכן דווקא עובדה זו מלמדת לשיטתם על רצון הצדדים שכל עסקיהם וההתקשרויות ביניהם שנעשו בבריטניה להותיר את סמכות השיפוט לביהמ"ש המוסמך בבריטניה ולהחיל על ההסכם את דין בריטניה.

מכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סד"א, אני דוחה את הבר"ע ללא צורך בתשובה. 

החלטת בית המשפט נובעת משורה של קביעות עובדתיות הנוגעות למערכת היחסים החוזית והעסקית שבין הצדדים והמבססות על פניו את המסקנות שאליהן הגיע.

כאמור בהחלטה וכפי שעולה מהמסמכים שצורפו לבר"ע, ההסכם מיום 14.7.07 עליו מבוססת התובענה (ראו עמ' 66 לבר"ע) נכתב בעברית, נוסח בעזרת עו"ד ישראלי ונבדק על ידי יועץ מס ישראלי. גם לא נכתבה כל תניית שיפוט הקובעת שעל ההסכם יחול דין אחר מזה הישראלי.

קביעות נוספות בהחלטת בית המשפט הן שלפחות צד אחד הוא תושב ישראל וכל הצדדים אזרחי ישראל, לפחות צד אחד חתם על ההסכם בישראל ועל פי ההסכם נדרשו בין היתר המשיב והמבקש 2 לפתוח חשבון בנק משותף בבנק דיסקונט בישראל לקבלת יתרת הכספים המגיעים למשיב. כמו כן העובדים בעסק הם ישראלים ומגוייסים בישראל על ידי המבקשת 3 עוברים הכשרה בישראל, נשלחים לחו"ל לעבוד שם בעבור החברה ומקבלים משכורת מהחברה הישראלית שגם שילמה ביטוח לאומי לכלל העובדים ואש"ל.

קביעות אלה - שהן קביעות עובדתיות אשר אין מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן - הובילו את בית המשפט למסקנה לפיה מכלול הנסיבות מצביעות על כך ש'הפורום הנאות' הוא הפורום הישראלי. על פניו סבירה המסקנה שאליה הגיע שכן כלל הוא כי "רק אם האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בבירור באופן משמעותי לפורום הזר יחליט כי אין הוא הפורום הנאות" (ראו גם: רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co, פ"ד נב (1) 109).

מה גם שחלק מטענות הבר"ע - כמו הטענות לפיהן מרבית הראיות והעדויות הרלוונטים מצויים בבריטניה - לא פורטו בבקשה לסילוק על הסף וממילא לא נדונו ולא נבחנו בהחלטה. אין מקום להעלאת טענות חדשות הזקוקות לליבון עובדתי בשלב זה .

לא מצאתי ממש בטענות המבקשים לפיהן שגה בית המשפט בכך שנתן את החלטתו מבלי לשמוע את הצדדים ובהסתמכו לעניין זה על הטענות שהעלו הצדדים בכתב. זאת מאחר ותקנה 241(ד) לתקנות סד"א מאפשרת לבית המשפט להכריע בבקשה בכתב על יסוד הבקשה והתשובות לה ורק אם ראה צורך בכך רשאי הוא להורות כי המצהירים ייחקרו על תצהיריהם. כמו כן כלל הוא שהצורך בחקירת המצהירים קיים מקום שהגירסה העובדתית הבסיסית שנויה במחלוקת בין בעלי הדין ובלבד שבעל הדין הביע את רצונו לקיים חקירה כאמור (ראו: ע"א 823/08 אריה חזן נ' רשות המסים, 4.1.09). עיון בבקשה לסילוק על הסף ובתשובת המבקשים לתגובת המשיב לבקשה מעלה על פניו שהמבקשים לא ביקשו לחקור את המצהירים על תצהיריהם או להביא עדויות נוספות מטעמם וגם בבר"ע לא טענו ולא הפנו לאסמכתא לפיה הביעו רצונם לעשות כן.

לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את הבר"ע ללא צורך בתשובת המשיב. אין צו להוצאות.

פקדון שהופקד יוחזר למבקשים.

לאור האמור נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"א, 23 מאי 2011. המזכירות תודיע לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: