בולווארד נדל"ן – שותפות מוגבלת נ' ע.ע. אבו ראס חברה לבניין ופיתוח בע"מ

1. לפנינו שתי בקשות רשות ערעור על החלטות שניתנו על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' פרגו) בת"א 17584-07-13, ביום 26.10.2017 (להלן: ההחלטה הראשונה); ביום 3.12.2017 וביום 9.12.2017 (להלן יכונו שתי ההחלטות הכרוכות זו בזו: ההחלטה השנייה). עניינה של ההחלטה הראשונה ב'בקשה למינוי מומחה לוחות זמנים', ועניינה של ההחלטה השנייה ב'בקשה למשלוח שאלות הבהרה למומחה', כפי שיפורט להלן.

           בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), החלטתי לדון בבקשות כאילו ניתנה רשות והוגשו ערעורים על-פי הרשות שניתנה.

רקע והשתלשלות ההליכים

2. המבקשת (להלן: בולווארד), חברה יזמית, התקשרה עם המשיבה (להלן: אבו ראס) בהסכם קבלנות לבניית שני בניינים ברחוב מרכולת בתל אביב (להלן: הפרויקט). בין הצדדים נתגלעו מחלוקות שונות, בעטיין הגישה אבו ראס לבית המשפט המחוזי תובענה נגד בולווארד, ובה טענה כי זו חייבת לה כספים בגין עבודות קבלניות שביצעה עבורה במסגרת הפרויקט, ובשל אחריותה לעיכוב בלוחות הזמנים בביצוע. בולווארד הגישה כתב הגנה ועמו כתב תביעה שכנגד, נגד אבו ראס, שבו טענה כי זו קיבלה ממנה כספים שאינם מגיעים לה, שעבודתה היתה לקויה, ושעליה רובץ האשם לעיכובים בבנייה.

3. ביום 16.11.2014 נערכה בבית המשפט המחוזי ישיבת קדם משפט, במסגרתה הוחלט, בהסכמת ב"כ הצדדים, על מינויו של המהנדס נתן גרשוני כמומחה בתחום ההנדסי (להלן: המהנדס גרשוני או המומחה); זאת, בהתאם ובכפוף להוראות תקנה 130(ג) לתקנות. בהחלטת המינוי קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי "בחוות דעתו יתייחס המומחה לטענות הצדדים כפי המופיע בכתבי הטענות לרבות [...] איחור במסירה והפיצויים הנדרשים עקב כך" [ההדגשה הוספה – נ' ס']. בד בבד, הסכימו ב"כ הצדדים, כי לאחר שתסתיים בנייתו של הבניין השני בפרויקט, יוכלו הצדדים להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי לתיקון כתבי טענותיהם (החלטת השופט י' פרגו מיום 16.11.2014); ואמנם, עם סיום בנייתו של הבניין השני, הגישו הצדדים כתבי טענות מתוקנים, במסגרתם עתרו, כל צד מנימוקיו, לפיצוי כספי בגין 'העיכוב בביצוע הפרויקט'. לצד כתבי הטענות המתוקנים, הגישו הצדדים לבית המשפט המחוזי חוות דעת שהוכנו על-ידי מהנדסים מטעמם, בכלל זה הוגשו חוות דעת בסוגיית העיכוב בלוחות הזמנים בביצוע הפרוייקט; בולווארד הגישה חוות דעת שהוכנה על-ידי המהנדס טוני לופו, ואבו ראס הגישה את חוות דעתו של המהנדס סלים עואד. כתבי הטענות המתוקנים וחוות הדעת הוגשו גם למהנדס גרשוני, זה קיים מספר ישיבות בנוכחות הצדדים, שבמסגרתם אף העידו לפניו שני המומחים – המהנדס לופו והמהנדס עואד.

4. ביום 15.6.2017 הגיש המהנדס גרשוני לבית המשפט המחוזי את חוות דעתו, ובה התייחסות למחלוקות השונות (להלן: חוות הדעת). בכל הנוגע לסוגיית לוחות הזמנים והעיכוב בביצוע הבנייה, סקר המהנדס גרשוני בחוות הדעת את הסיבות בגינן לא ניתן לקבוע את לוחות הזמנים לביצוע העבודות, בכלל זה העדר לוח זמנים מלא ומפורט בתחילת העבודה ובמהלכה; ניהול כושל של יומני העבודה; שינויים ותוספות במהלך הבנייה; קשיי ניהול ובעיות פנימיות בבולווארד; ועוד. לצד זאת, ציין המהנדס גרשוני כי האחריות לעיכוב בביצוע הפרויקט רובצת על כתפיהם של שני הצדדים. כך לדבריו:

"המשתמע מהנ"ל שאין היום אפשרות מעשית ומבוססת לחשב מהיומנים במדויק את ימי העיכוב והשפעתם על הנתיב הקריטי וסיום הבנייה, ומזה גם העלויות שנגרמו ע"י כל אחד מהאירועים ומהעיכובים שהוזכרו ביומנים, הן ע"י אבו ראס והן ע"י בולווארד. האפשרות היחידה שנותרה לצורך חוות דעתי, ולפיה גם פעלתי, היא להעריך כמיטב יכולתי ועפ"י ניסיוני את השפעת המתואר ביומנים, במסמכים האחרים כולל חוות הדעת של המומחים משני הצדדים, ובשיחות הבהרה שקיימתי עם הצדדים, הן על האיחור במועדי סיום הבנייה והן על העלויות הנוספות שנגרמו.

ככלל, התמונה המצטיירת מסקירת יומני העבודה היא שנגרמו לקבלן אבו ראס עיכובים משמעותיים שלא באשמתו [...]. מאידך, נראה לי שאבו ראס כשלה (באופן חלקי) בארגון וניהול עבודות הגמר בשלבים המאוחרים של הבנייה. על כן מסקנתי והערכתי שיש הצדקה למרבית האיחור של אבו ראס בגמר הבנייה בפרויקט [...].

המסקנה מבדיקתי שבולווארד נושאת באחריות למרבית העיכובים ותוצאותיהם, אולם לא בכולם. לוח הזמנים שהוכן ע"י המהנדס עואד, כמו גם זה שהוכן ע"י המהנדס לופו, הוכנו אחרי ביצוע העבודות, כתמיכה בדיעבד לטענות הצדדים בסכסוך שביניהם, ולא ככלי ניהול שמוכן מראש ושמשמש ככלי ניהול המתעדכן באופן שוטף במהלך הביצוע. על כן אין לראות בתוכן 2 חוות הדעת בסיס איתן לטענות ההדדיות, אלא רק כאינדיקציה למה שקרה, הנתונה להערכה [...]. אין ספק ששתי חוות הדעת מאופיינות ברמה מקצועית גבוהה ביותר, אולם בבדיקה השוואתית אני מבחין בהבדל מהותי ביניהן [...]. על כן אני סבור שלמרות ששתי חוות הדעת הוכנו והוגשו בדיעבד, מסקנות עואד [שחוות דעתו הוגשה על-ידי אבו ראס – נ' ס'] עדיפות על אלה של לופו" (סעיפים 25-24 ו-70-69 לחוות הדעת; ההדגשות הוספו – נ' ס').

5. בסעיף 118 לחוות הדעת ציין המהנדס גרשוני את מסקנתו, לפיה "על בולווארד לשלם לאבו ראס [...] סך של 8,313,947 ₪ + מע"מ". יחד עם זאת, בסעיף 119 לחוות הדעת, שהוא הסעיף האחרון שבה, צוין כדלקמן: