בולדו נ' בולדו ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בטבריה (כב' השופטת ר' נדאף) מיום 21.3.2011

פסק דין

המבקשים עתרו לבית משפט השלום בתביעה לצוות על המשיב ("הקיבוץ") ליתן להם דירה פלונית בקיבוץ, משהם סבורים כי זכות עומדת להם לקבל דירה זו. בתוך כך הם הגישו בקשה ליתן צו מניעה זמני, שיאסור את אכלוסה של הדירה על ידי חברי קיבוץ אחרים, עד כי תתברר תביעתם. בית המשפט קמא דחה את בקשתם ליתן צו מניעה זמני, ומכאן בקשת הרשות לערער.

לאחר עיון בבקשה על צרופותיה, כמו גם בכלל החומר שבבית משפט השלום, לא ראיתי לקבל את הבקשה, בלא שאדרש לתשובת המשיב. טעמיה של השופטת קמא בהחלטתה הנ"ל מקובלים עליי, והנני מאמצם, בגדרה של תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בקצירת האומר אציין, כי בעוכריהם של המבקשים עומד הסכם, שנחתם בינם לבין הקיבוץ בשנת 2009, לפיו יקבלו דירה אחרת. הם טוענים עתה לבטלותו או ביטולו של ההסכם, אלא שטענה זו לא נתמכה ולו בהבל פיהם בעדותם או בתצהיריהם בפני בית המשפט קמא. ההסכם שריר וקיים לכאורה, ומכוחו קיבלו המבקשים דירה אחרת, ומכאן שאין בידיהם זכות לקבלת הדירה מושא תביעתם/בקשתם. על כך יש להוסיף, כי אפילו לא היה הסכם זה עומד בתוקפו, המבקשים עצמם אישרו, כי המשפחה האחרת, שקיבלה בינתיים את מפתחות הדירה (משפחת בן בסט), עדיפה עליהם מבחינת הנתונים הרלוונטיים להקצאת דירות (גיל וכד'), וגם מטעם זה לא עומדת למבקשים זכות לקבלת הדירה. במאמר מוסגר אציין עוד, כי העובדה שהמבקשים לא צרפו את משפחת בן בסט להליך דלמטה, אף שידעו לכאורה שהדירה נמסרה לידיהם, די היה בה, היא לעצמה, כדי לדחות את בקשתם ליתן צו מניעה זמני, שמשמעו נטילת הדירה מידי מי שכבר קיבלוה לידיהם (משפחת בן בסט).

סוף דבר – הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה ניסן תשע"א, 29 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: