בוכריץ נ' וייצר

פסק דין

1.בסוף שנת 2010 ועד הבית משד' ניצה 22 בנתניה, הגישה תביעה נגד הנתבעת לפני המפקח על רישום מקרקעין בנתניה מס' התיק 107/10.

בעת פתיחת התיק התובעת היתה בין יוזמי הפעולה נגד הנתבעת יחד עם חברים אחרים של ועד הבית.

לצורך מימון התביעה היה על ועד הבית לשלם לעו"ד גיא אורטל 4,500 ₪.

במועד שעו"ד אורטל דרש את כספו התובעת שילמה את מלוא הכסף ועל פי עדות בפני של חבר אחר בועד, מר ישראל שטרסלר, לא היה ליתר חברי הנציגות עם מה לממן את התביעה.

2.ביום 28.11.10 הצדדים בהליך לפני המפקח הגיעו להסכמה על כינוס אסיפה כללית של בעלי הדירות ברחוב ניצה 22 ועל סעדים נוספים ובין היתר, קבע המפקח, בהסכמת בעלי הדין, כי התביעה נגד הנתבעת תימחק ללא צו להוצאות.

3.בתביעה דנן התובעת עותרת להחזר הסכום של 4,500 ₪ מהנתבעת.

מעדותה של התובעת ברור שהיא מבינה שיתר אנשי הועד היו צריכים לממן את התביעה כנגד הנתבעת ביחד איתה ולצורך כך גם לגבות כסף מבעלי הדירות.

כמו כן התובעת מבינה שבתום לב היא התנדבה לממן את ההליך המשפטי נגד הנתבעת, שלא היא אחראית למלוא התשלום.

על אף זאת היא לא פנתה ליתר אנשי הועד לשלם את חלקם אם כי על פי כל דין מגיע לה השתתפותם.

מסיבות השמורות עמה היא בחרה לפנות לנתבעת בתביעה הזו.

4.הנתבעת הסבירה לביהמ"ש שתפקדה הרבה שנים כיו"ר ועד הבית, התפטרה והיו חילוקי דעות בניה לבין יתר אנשי הועד, וכתוצאה מכך הגישו כנגדה את ההליך אצל המפקח.

אין מחלוקת על כך שבינתיים, בהסכמת יתר אנשי הועד, היא חזרה לתפקד כיו"ר הועד.

לפי טענתה, אין כל עילה משפטית נגדה ואין יריבות משפטית בינה לבין התובעת. מה עוד, שבסוף הדיון אצל המפקח הצדדים הגיעו להסדר שלפיו התביעה נגדה נמחקה ללא צו להוצאות.

5.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

א.לא חל על הנתבעת כל חובה לפצות את התובעת בגין אותן הוצאות שהיא הוציאה כשכר טרחה בהליך בפני המפקח. האחריות לפצות אותה מוטלת אך ורק על אילו שפעלו איתה להגיש את ההליך.

ב.אין עילה משפטית אשר עליה התובעת יכולה להסתמך לצורך תביעה זו ואין יריבות משפטית בין הנתבעת לבינה.

ג.אנשי הועד שתבעו את הנתבעת לפני המפקח אף ויתרו בהסכמה על החזר הוצאות כלשהן.

אשר על כן אני דוחה את התביעה.

רק משום שהתובעת פעלה תוך תפיסה מוטעית בהגשת התביעה אני נמנע מלהטיל עליה הוצאות.