בוכריס נ' משטרת ישראל/ לשכת תביעות תעבורה צפת

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להשפט.

טיעוני הצדדים

המבקשת הגישה ביום 24.5.11 בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להשפט בגין שני דוחות, שעניינם עבירות מהירות שצולמו ע"י מצלמה ומספריהם: 12500324749 (להלן "הדוח הראשון") ו– 12500273961 (להלן "הדוח השני"). המבקשת טענה בבקשה כי ניסתה לפנות לגורמים שונים, תמכה את בקשתה בתצהיר חתום כדין וצרפה אסמכתאות אודות פניותיה.

התביעה הגישה ביום 9.6.11 את תגובתה וביקשה לדחות את הבקשה, משום שהמבקשת לא פנתה בבקשה להשפט במועדים הקבועים לכך בחוק, פנתה כעת משום שעודכן לחובתה הניקוד בגין הדוחות הנ"ל במשרד הרישוי ואף השתהתה עד לפנייתה בבקשה זו.

דיון והכרעה

עפ"י האסמכתאות שצרפה המבקשת, נשלחו אליה שתי הודעות קנס, האחת בגין הדוח הראשון ביום 1.11.09 והשניה בגין הדוח השני ביום 28.6.09. בהודעות אלו רשום מפורשות כי אם ברצונה להגיש בקשה להשפט עליה לפנות בבקשה עד למועד האחרון לתשלום הקנס, קרי תוך 90 ימים.

עפ"י תגובת התביעה, המבקשת שלחה לראשונה בקשה להשפט בגין הדוח השני ביום 21.11.10, המבקשת לא צרפה אסמכתאות כלשהן להגשת בקשה זו.

עפ"י האסמכתאות, שצרפה המבקשת לבקשתה, פנייתה הראשונה בבקשה להשפט בגין הדוח הראשון הנה מיום 19.1.11, ובגין השני – מיום 28.3.11.

כך או כך, המבקשת הגישה את בקשותיה להשפט בשיהוי של כשנה בהתייחס לדוח הראשון ובשיהוי של, לפחות, שנה וחודשיים, בהתייחס לדוח השני.

לשיהוי רב זה לא נתנה המבקשת הסבר כלשהו בבקשתה.

לא הונחה לפניי תשתית עובדתית המצביעה על פניה בבקשה להשפט במסגרת המועדים הקבועים לכך בחוק, ואף לא סיבה מוצדקת לשיהוי.

לאור האמור לעיל, ולנוכח עמדת התביעה, לא מצאתי בנימוקי הבקשה הצדקה לשיהוי הרב בהגשת הבקשות המקוריות להשפט ואף לא בהגשת בקשה זו, ועל כן, אני דוחה אותה.

לעניין תוספת הפיגורים, על המבקשת לפנות למרכז לגביית קנסות.

ניתנה היום, י"ח סיון תשע"א, 20 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: