בוכריס נ' לסרי ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב התובע בעקבות תאונה שהתרחשה ביום 14/5/10.

העובדות הדרושות לדיון;-

התובע טען, כי ביום 14/5/10, בעת שנסע בכביש שירות, במקביל לשדרות ההסתדרות בחיפה, לפתע רכב שהיה לפניו ונהוג על ידי נתבע מס' 2, עצר, חזר לפתע ברוורס ופגע ברכבו.

הנזק הנטען על ידי התובע הסתכם בסך של 13,929 ₪, הכולל נזק ישיר, שכ"ט שמאי וכן ירידת ערך.

הנתבעים מכחישים בכתב הגנתם את האירוע כפי שנטען על ידי התובע וטוענים, כי התאונה התרחשה שעה שרכב הנתבע עצר ואילו רכב התובע לא שמר מרחק מרכבם ופגע ברכב הנתבעים. האחריות, כך הם טוענים, כל כולה נופלת על התובע.

הנתבעים טוענים ומחדדים את גרסתם, בכך שהתובע הוא זה שפגע ברכב הנתבעים, אשר נאלצו לעצור בצורה פתאומית וכי רכב התובע לא שמר מרחק מרכב הנתבעים. עוד מוסיפים, כי הועברה לחברת הביטוח הודעה עוד באותו יום ובה הנהג מתאר את הגרסה כפי שתוארה בכתב ההגנה, בסמוך מאוד לאירוע.

מטעם התובע העיד התובע בעצמו ואילו מטעם הנתבעים, העידו נתבעים 1 ו- 2.

על עדותו של נתבע מס' 2:

נתבע מס' 2 הופיע בפני, אישר כי מסר גרסה לסוכן הביטוח ולפיה רכב התובע לא שמר מרחק ופגע ברכבם.

אותו נהג חזר ואישר חתימתו על מכתב ת/1 ולפיו הגרסה הראשונה שנמסרה על ידו לחברת הביטוח, נמסרה תוך כדי לחץ שהפעיל הבעלים של הרכב, נתבע מס' 1, על נתבע מס' 2 ובכך מסר גרסה לא נכונה. עד זה הודה בחתימתו על ת/1. ביחס לנסיבות חתימת ת/1, טען נתבע זה, כי זה נוצר מלחצים וחתימתו שם באה בעקבות לחץ ובדרך לא טבעית וכי התובע איים עליו וכי בשל אי עמידתו בלחצים חתם על ת/1. מעניין שגרסת נתבע מס' 2, ביחס לנסיבות חתימת ההודעה שנמסרה לחברת הביטוח, זהה מנקודת מבטו לנסיבות שהביאו אותו לחתימה על ת/1. בשתיהן עד זה חתם, לגרסתו ולטענתו, תחת לחץ ומשנתבקש לפרט מהו הלחץ שהופעל עליו, מסר גרסה עמומה,לא מפורטת ולפיה איים עליו והוא תוך כדי הגנה על עצמו, כי הוא לא עומד בלחצים, חתם על ת/1.

גרסה זו לא מקובלת עלי, עדותו של עד זה אין לה משקל, עד זה משנה את גרסותיו, מוכן לחתום על כל מסמך ממי שמבקש זאת, כשנתבע מס' 1 מבקש ממנו לדווח על התאונה הוא עושה זאת וכשהתובע מבקש ממנו למסור גרסה אחרת, הוא עושה זאת. התרשמתי מעדותו של נתבע מס' 2, שמדובר בעד לא אמין, עד שמשנה את גרסותיו, עד שאינו דובר אמת, עד שמוכן לשנות גרסה לבקשת כל צד והאמת אינה לנגד עיניו.

עד זה אין לסמוך על עדותו, עד זה אין לסמוך על ההודעות שהוא חותם ואלה הודעות אשר הנתבע היה חותם לבקשת כל דורש.

על כן, לעדותו אין כל משקל בפני.

עדות יתר בעלי הדין;-

עדות התובע היתה ונותרה, גרסה עקבית ולפיה, הנתבעים הם אלה שחזרו בנסיעה אחורנית. אמנם מדובר בגרסה שהיא גרסה שנוגדת את המהלך הטבעי והרגיל של נסיעה.

יידרש מהתובע לשכנע את בית המשפט, שהתנהלות נתבעים 1 ו-2 היתה בניגוד לדרך הטבע של נסיעה קדימה. התובע ציין בפני, כי מדובר בנתבעים שעצרו לצורך אסיפת מתכות ברזל ולצורך כך נסעו אחורנית וכי הצפירות לא עזרו ורכב הנתבעים פגע בו.

לאחר שהתרשמתי ישירות מהתובע וגרסתו, אני נותן אמון מלא בגרסת התובע, שהותיר עלי רושם מהימן ביותר וכי נתבע מס' 2 אישר כי הם עובדים באיסוף גרוטאות (עמ' 2 שורה 16 לפר').

עדות נתבע מס' 1;-

שמעתי את עדותו של נתבע מס' 1, שהינו הנהג, אשר הכחיש בכל תוקף כי נסעו אחורנית.