בוכובזא ואח' נ' אסרף ואח'

פסק דין

ביום 17.12.07 ארעה תאונת דרכים בין רכב התובעים לבין רכב בו נהג נתבע 1 (להלן: "הנתבע"), וכתוצאה ממנה נגרם נזק לרכב התובעים. בתביעה זו תובעים התובעים את נזקיהם בעקבות התאונה.

אורטל אמסלם, שנהגה ברכב התובעים בעת התאונה, מסרה בעדותה, כי נסעה ברחוב הגפן בקרית ביאליק, ועצרה את רכבה ליד בית מספר 7, על מנת לחפש חניה. רכב בו נהג הנתבע הגיע מאחור במהירות, עקף את רכבה, שהיה בעצירה מוחלטת, פגע בו בעוצמה, ונעצר מספר מטרים לאחר מכן. בחקירתה הנגדית ציינה העדה, כי עצרה לא בתוך מפרץ החניה שהיה בימין הדרך, אלא לידו. כמו כן מסרה, כי רצתה לפנות שמאלה על מנת להחנות את רכבה ליד מקום עסקה של תובעת 2, בה היא עובדת (עמ' 3 שו' 2-4).

מטעם התובעים העידו גם תובע 1 וסוכן הביטוח שלו, ירון זוהר. עדים אלה הגיעו למקום האירוע לאחר קרות התאונה, ועל כן עדויותיהם אינן יכולות לשפוך אור על נסיבותיה.

הנתבע מסר בעדותו, כי הגיע מאחורי רכב התובעים, שהיה באותה עת בעצירה. הוא המשיך בנסיעה על מנת לעקוף את רכב התובעים, וכאשר היה במקביל אליו החל הרכב לבצע פניה שמאלה, על מנת להחנות משמאל, ופגע בצד ימין של רכבו.

במהלך עדויות שני הנהגים הם הדגימו כל אחד את גרסתו באמצעות דגמי מכוניות. כמו כן, שרטטו את האזור בו ארעה התאונה. הצדדים אף הגישו לבית המשפט תמונות של הנזקים שנגרמו לשני כלי הרכב המעורבים בתאונה.

נטל ההוכחה מוטל על התובע. לא מצאתי בחומר הראיות סיבה להעדיף את גרסת העדה מטעם התובעים על פני גרסת הנתבע. ב"כ התובעים טענה, כי תמונות הנזק לכלי הרכב מצביעות על אמיתות גרסתה של העדה מטעמם, ואולם אין בידי לקבל טענה זו. מתמונות נ/1-נ/7 עולה, כי רכב הנתבע ניזוק בצידו הימני (ולא בחזיתו), והנזק הוא נזק של מעיכה. מאידך, רכב התובעים ניזוק, לפי תמונות הנזק (נ/8-נ/14) וחוות דעת השמאי, בכנף השמאלית, ואף בפינתו השמאלית (לרבות בפנס שמאלי ובפנס האיתות השמאלי). נזקים אלה מתישבים דווקא עם גרסת הנתבעים, ולא עם גרסת התובעים לגבי אופן קרות התאונה.

עדי התובעים טענו, כי הנתבע אמר שזו התאונה השניה שלו באותו שבוע, וכי השבית גם את רכבו של חמו. הנתבע אישר את הדברים, ומסר בחקירתו הנגדית, כי באותו שבוע היה בנו מעורב בתאונה (עמ' 8 ש' 13-14). אינני מוצאת, כי יש בדברים אלה משום נימוק להעדיף את גרסת התובעים לגבי נסיבות התרחשות התאונה על פני גרסת הנתבעים.

לפיכך אני דוחה את התביעה. התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 1,024 ₪ ומע"מ. סכום זה ישולם תוך 30 ימים, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו מועד ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ב ניסן תש"ע, 27 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: