בוכבזה נתן נ' כל העמק והגליל ואח'

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פס"ד מיום 9/9/11 על פיו נדחתה תביעת התובע, מחמת אי הגשת סיכומיו במועד וזאת בהתאם לתקנות 160 (ד') ו-157 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). המדובר בפסק דין שניתן ע"י כב' השופטת סמסון ואשר בין לבין, פרשה מכס השיפוט ולפיכך הועברה הבקשה להכרעתי.

2.לטענת התובע לא קיבל מבעוד מועד את בקשת הנתבעים למתן פסק הדין ולפיכך, נמנעה ממנו הזכות להגיב לבקשה.

עוד טען התובע כי סיכומיו הוגשו באיחור קל, בעוד שסיכומי הנתבעים לא הוגשו כלל. התובע הוסיף כי בהחלטת ביהמ"ש על הגשת הסיכומים, לא נקבע כי סיכומי הנתבעים יוגשו אך ורק אם יוגשו סיכומי התובע ולכן המצב לטענתו, היה כאילו שני הצדדים לא התייצבו לדיון – מקרה בו נעדר ביהמ"ש סמכות להורות על דחיית התביעה.

התובע טען כי "שום החלטה" של ביהמ"ש לא התקבלה אצל התובע עצמו וגם במשרד בא כוחו אין פקס ולכן לא קיבל פקס מביהמ"ש.

לטענת התובע, האמור בפסק הדין כאילו מזכירות ביהמ"ש ניהלה שיחה עם גבר במשרד בא כוחו, משוללת יסוד ותמוהה.

3.הנתבעים התנגדו לבקשה. לטענת הנתבעים, הבקשה הוגשה באיחור. לגופם של דברים טענו הנתבעים כי פסק הדין ניתן כדין לאור הזלזול הבוטה שהפגין התובע כלפי ביהמ"ש. הנתבעים פרטו בתגובתם את התנהלות התובע אשר לא הגיש סיכומיו למרות הארכות הרבות שניתנו לו והפנו אף להערת ביהמ"ש בפסק דינו ביחס לרושם שנוצר כאילו התנהגות התובע נועדה להעביר את הדיון לשופט אחר.

דיון:

4.ראשית אציין, כי הבקשה הוגשה במועד, שכן ע"פ אישור המסירה הקיים בתיק, פסק הדין הומצא לתובע ביום 2/10/11. הבקשה הוגשה ביום 31/10/11 ולפיכך הוגשה במועד שנקבע בתקנה 201 לתקנות, לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד.

בהתאם לתקנה 160 (ד') לתקנות, דינו של בעל דין אשר לא הגיש סיכומיו במועד, יהא כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון. בהתאם לתקנה 157(3), כאשר התייצב הנתבע והתובע לא התייצב, רשאי ביהמ"ש, לפי בקשת הנתבע, למחוק את התביעה או לדחותה.

בהתאם להלכה, כפי שנפסקה ע"י ביהמ"ש העליון - ע"א 4727/99 חדד נ' המועצה המקומית מגדל, רשאי ביהמ"ש במקרה כגון דא ובהתאם לתקנות שצוינו, למחוק, או לדחות תביעה לפי בקשת הנתבע. יצוין, כי באותו מקרה אף הייתה הסכמה בין הצדדים להארכת המועד להגשת הסיכומים, אלא שהיא לא הובאה לידיעת ביהמ"ש.

ביהמ"ש העליון קבע שם, כי ביהמ"ש אינו חותמת גומי ולפיכך אכן, היה זכאי לדחות התביעה ובלבד שהייתה מוגשת לו בקשת הנתבע כהוראת תקנה 157 (3).

רק מאחר שבאותו מקרה, לא קדמה להחלטת ביהמ"ש, בקשת נתבע, בוטל פסק הדין.

גם במקרה אליו הפנה התובע בבקשתו, בר"ע (י-ם) 651/05,בוטל פסק הדין, מאחר שלא קדמה לו בקשה מצד הנתבע. יחד עם זאת, באותו מקרה ולאור התנהלות המבקשת, הותנה ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות המשיבים בסכום של 20,000 ₪.

5.ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק..

ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:

 ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש".