בויראת נ' עמרן

פסק דין

רקע

ראשיתו של ההליך שבפניי בבקשה לביצוע שטר על סך 19,000 ₪ אשר הוגשה על ידי חליפה בויראת (להלן: "חליפה" או "התובע"). בתאריך 24.06.2007 הגיש הנתבע, אברהם עמרן (להלן: "הנתבע" או "אברהם") התנגדות לביצוע השטר וכן בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

בדיון שנערך בפני כבוד הרשמת ג'. ג'בארין-כליפה ביום 02.04.2008, ניתנה לנתבע, בהסכמה, הרשות להתגונן ונקבעו הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪, לפי תוצאות ההליך העיקרי. התיק הועבר לסדר דין מהיר, וכל אחד מן הצדדים הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

העובדות וטענות הצדדים

התובע, מר חליפה בויראת, הבעלים של רישיון להפעלת מונית (מספר רשום 10395) הרשום על שמו במשרדי התחבורה והרישוי, הגיש בקשה לביצוע שטר בסך 19,000 ₪ ללשכת ההוצל"פ, שמועד פירעונו 15.03.2007.

אין חולק, כי בין התובע לנתבע, נרקמה עסקה למכירת רישיון להפעלת מונית, בתאריך 03.12.2006, במסגרתה מכר התובע לנתבע הזכות ברישיון (להלן: "העסקה").

עוד אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבע מסר לתובע 3 שיקים שמספריהם : 4440677, ז.פ. 13.12.2006 (להלן: "השיק הראשון"); 440678, ז.פ. 19.01.2007 (להלן: "השיק השני"); 4440679, ז.פ. 15.03.2007 (להלן: השיק השלישי"). בנוסף, אין חולקין שתמורת שני השיקים הראשונים שולמה, בין אם במזומן ובין אם בהפקדה בחשבון הבנק של התובע, בעוד שהשיק השלישי חולל מחמת "הוראת ביטול".

הצדדים חלוקים ביניהם באשר לסכומי התמורה שסוכמה בין הצדדים בגין העסקה נשוא התובענה, וכן למטרה שלשמה ניתנו השטרות הללו. לשיטת התובע, כאמור בתצהיר העדות הראשית מטעמו, העסקה נשוא הדיון הסתכמה בסך של 134,500 ₪, כאשר היא מורכבת מעלות המכירה בסך 119,000 ₪ ובנוסף לסכום המע"מ בשיעור של 15,500 ₪. אולם, על-פי בקשתו של הקונה-הנתבע, כך נטען, צוין בסעיף 8 להסכם סכום שונה, בסך 100,000 ₪. התובע מאשר, כי במעמד החתימה על ההסכם, מסר הנתבע לידיו שלושה שיקים נשוא הדיון, כאשר ביחד הם מהווים את סכום התמורה המלא של העסקה כולל מרכיב המע"מ. לשיטתו, ביטול השיק נבע משיקולים שבכדאיות העסקה. עוד טוען התובע, כי הוא מחזיק כשורה בשטר, המשוך ומאומת בחתימת ידו של הנתבע, שקיבל לידיו את מלוא התמורה - רישיון המונית- בגין עסקת היסוד.

מנגד, מכחיש הנתבע, כי הוא חייב לתובע סכום כלשהו. לשיטתו, הוא מסר לתובע את מלוא התמורה והמע"מ המוסכם, ולכן לא עומדת לתובע כל זכות לפרוע את השיק השלישי, שמהווה, לשיטתו, שיק בטחון. לעניין זה, הסביר הנתבע, כי בתאריך 03.12.2006 נחתם בין הצדדים חוזה למכירת רישיון להפעלת מונית (להלן: "ההסכם") בתמורה לסך 100,000 ₪ ומרכיב המע"מ המשתלם על העסקה בסך 15,500 ₪, זאת בנוכחותו של עו"ד וולר פנחס (להלן: "עורך הדין"). במעמד זה, נמסרו לתובע שני שיקים, כאשר השיק בסך 100,000 ₪ נפרע במזומן (ההסכם וחשבונית מס צורפו כנספחים ב' ו- ג' לכתב ההגנה) והתובע אישר את קבלת מלוא התמורה (נספח ד' לכתב ההגנה). משכך, נתן הנתבע לבנק הוראת ביטול של שטר הביטחון ואף פנה לתובע על מנת לקבל לידיו חזרה את השטר, אך התובע טען כי השטר לא נמצא באמתחתו והבטיח להחזירו לנתבע.

בתצהיר עדותו הראשית, כותב הנתבע כי השיק השלישי נמסר לידי התובע בחודש 11/2006 בטרם נעשתה הפנייה של הצדדים לעסקה אל עורך הדין, וכי השטר נועד כפיצוי מוסכם באם העסקה לא תצא אל הפועל וייגרמו נזקים לתובע, וזאת עד שתבוצע העברת המספר והמונית בפועל על שמו של הנתבע (סעיפים א'-ד לתצהיר העדות הראשית).

לצורך כך, צירף הנתבע תדפיסי חשבון הבנק שלו לחודשים 12/06, 01/07, 03/07 (נספח ד' לתצהיר) מהם עולה, לטענתו, כי בחודש דצמבר 2006 לא נפרע מחשבונו השיק הראשון כלל וכלל, השיק השני נפרע במועדו בחודש ינואר, בעוד שהשיק השלישי הוגש לפירעון אך חולל מהסיבה של מתן הוראת ביטול ע"י בעל החשבון. עוד נטען, כי בתאריך חתימת ההסכם, אף שילם הנתבע לעורך הדין בגין מתן ייפוי כוח בלתי חוזר שנמסר לידיו באותו מועד (נספח ה' לתצהיר).

לעניין השאלה האם מדובר בשטר בטחון, אם לאו, מפנה התובע למספר מאפיינים שלא התקיימו בשיק השלישי, דבר המעיד, לשיטתו, שלא מדובר בשטר ביטחון. כך למשל, צורת עריכת שלושת השיקים זהה לחלוטין; על גבי השיק השלישי לא נרשם הכיתוב "שיק בטחון"; באף מקום אחר ובאף מסמך אחר לא צוין, כי מדובר בשיק בטחון; עסקת המכר הסתיימה לפני 3 חודשים ממועד הפירעון של השיק, דבר שנוגד את העיקרון שלפיו שטר ביטחון אמור להבטיח קיום התחייבות שטרם הגיע מועדה; השטר אינו מכסה ולו 20% מסכום העסקה. עוד נטען, כי גם מעיון בהסכם עצמו, עולה שבפרק "בטחונות" ניתן למצוא כי קיימת הוראה, לפיה התובע הוא זה שהיה אמור לתת שטר בטחון לנתבע, ולא ההיפך. בפרק זה נכתב, כי "צד א' יחתום על שטר חוב ללא נקיבת סכום לפקודת צד ב'. שטר זה יישאר בנאמנות בידי עורכי הדין".

מן האמור לעיל עולה, כי המחלוקת העיקרית אשר טעונה הכרעה בתיק דנן, הינה בשאלה מהו מעמדו של השיק השלישי; האם הוא מהווה, כשיטת התובע, חלק מן התמורה בגין העסקה, או שמא מדובר בשיק ביטחון, כטענת הנתבע.

בדיון שנערך בפניי נחקרו התובע והנתבע. בתום הדיון נעתרתי לדרישת הנתבע שלא היה מיוצג, להגיש סיכומים בכתב.

דיון ומסקנות

כאמור, על מנת להכריע במחלוקת נשוא התובענה יש לבחון תחילה את השאלה, האם עסקינן בשיק שניתן כחלק מן התמורה בגין העסקה (שטר לפירעון), או שמא מדובר בשטר על תנאי ו/או "שטר בטחון" שנועד לצורך מימוש העסקה והבטחת הנזקים שייגרמו למוכר, במידה וייגרמו, ואת עד להשלמת העסקה בפועל מול הרשויות המוסמכות.

לצורך הכרעה במחלוקת זו, בכוונתי לבחון את העדויות והטענות הרלוונטיות, כאשר מסגרת הדיון הינה תביעה שטרית, מצד אחד, וטענות ההגנה כנגד השטר שהיעלה הנתבע בבקשת ההתנגדות לביצוע השטר ובכתב ההגנה שהוגש מטעמו, מן הצד השני.

למקרא סיכומי הצדדים עולה, כי בעלי הדין חלוקים בשאלות הבאות: האם התובע הינו אוחז כשורה; לאיזו מטרה ניתן השיק השלישי; האם נסתרה חזקת האחיזה כשורה והוכח קיומו של שטר לביטחון; התשובות לשאלות אלו או לחלקן תלויות גם בשאלה על מי הנטל להוכיח את סתירת החזקות השונות שנקבעו בפקודת השטרות.