בויראת נ' הייב

פסק דין

עניינו של פסק דין זה בנזקי רכוש שאירעו בתאונת דרכים ביום 3.7.11 בכפר טובא.

ואלה טענות התובעת:

במועד הנ"ל נהג מר בויראת איברהים (להלן: הנהג) ברכב התובעת (רעייתו) מסוג "יונדאי" מ.ר 5515659 בכפר טובא.

לטענתו, שעה שעמד בצד הכביש, סטה לפתע לעברו רכב הנתבע, פגע בו והסב לו נזק.

הנהג לא הצליח לזהות את הנהג במכונית הפוגעת, אולם לאחר בירור שנעשה על ידו עם עדי ראיה שנכחו במקום, הובהר כי מדובר בנתבע, אשר נהג במהירות מופרזת, וכי סטיית המכונית אירעה על מנת להימנע מפגיעה באישה שחצתה את הכביש.

עוד טוען הנהג, כי שעה קלה לאחר קרות התאונה הגיע הנתבע אל ביתו של מר אבו חאלד, אצלו התארח הנהג, התנצל על הפגיעה ואף מסר לידי הנהג את פרטי חברת הביטוח "אליהו". פרטים אלה הסתברו מאוחר יותר כפרטים שאינם נכונים. לנתבע לא היה ביטוח בחברה הנ"ל.

לטענת התובעת, האחריות לקרות התאונה רובצת על כתפי הנתבע אשר נהג בקלות ראש, בפזיזות ובמהירות מופרזת.

כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב התובעת נזקים ישירים בסך של 8,498 ₪, בהתאם לחוות דעת שמאית. כן עותרת התובעת לפסוק לה סך של 500 ₪ בגין שכר טרחת השמאי בו נשאה וכן פיצוי בסך של 1,500 ₪ בגין השבתת הרכב למשך 7 ימים.

ואלה טענות הנתבע:

הנתבע אישר כי ביום 3.7.11 אכן התרחשה תאונה בין רכבו ובין רכב התובעת, אולם חלק על טענת הנהג בדבר אופן התרחשותה.

לטענתו, בעת שנסע ברכבו יצא לפתע רכב התובעת לכביש מחניה בצד ימין ופגע בגלגל הימני האחורי של הרכב בו נהג.

בניגוד לטענת הנהג טען הנתבע, כי מיד עם קרות התאונה יצא מרכבו, ונהג רכב התובעת הודה באחריותו לקרות התאונה. הנתבע אישר כי נסע לביתו להביא את מסמכי הביטוח לבקשת הנהג.

דיון והכרעה:

כעולה מטענות הצדדים, המחלוקת ביניהם הינה בשאלה האם התאונה התרחשה בשל סטייתו של רכב הנתבע לכיוון רכב התובעת אשר עמד בחניה בצדו הימני של הכביש או שמא, כטענת הנתבע, הפגיעה התרחשה עת יצא הנהג מהחניה בצורה לא זהירה.

לתצהיר הנהג צורפו תמונות של רכב התובעת. מעיון בתמונות אלה עולה, כי מוקד הנזק הינו בקצה הכנף הקדמית השמאלית, הפנס הקדמי השמאלי. כן נראה כי חלקו השמאלי קדמי של הטמבון הקדמי נפגע אף הוא ונעתק ממקומו.

מטעם הנתבע הוגשו תמונות של רכבו (נ/1).

לטענת הנתבע תוקן הרכב בג'נין. הנתבע לא הביא כל ראיה על ביצוע התיקון הנטען ועלותו.

גרסאות הצדדים מנוגדות, ומוקדי הנזק יכולים לתמוך הן בגרסת התובע והן בזו של הנתבע.

יחד עם זאת, מצאתי כי אני מעדיפה את גרסתו של נהג התובעת על פני זו של הנתבע, ואנמק החלטתי.