בויארקין ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

לפני בקשה לפסילתי מלשבת בדין בתיק זה.

לאחר עיון ראשוני בבקשה ביקשתי את תגובת הנתבע מס' 2, אך תגובה שכזו טרם הוגשה.

לאחר קריאה נוספת של הבקשה ושקילת הנתונים הרלבנטיים, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.

על מנת להבין את עמדתי, אין מנוס אלא מלסקור את הנתונים הרלבנטיים לתובענה, ואעשה כן בקיצור ככל שניתן.

התובעים בתיק זה עלו לארץ לפני כמה שנים. בשלב מסוים הגיע משרד הפנים למסקנה לפיה מסמכים אשר על בסיסם ניתן לתובעים מעמד התושבות – היו מסמכים מזויפים.

בהתאם, הודיע משרד הפנים לגורמים הרלבנטיים, לרבות המוסד לביטוח לאומי, על שלילת מעמד התושבות.

כנגזר מכך, המוסד לביטוח לאומי שלל רטרואקטיבית מהתובעים את זכויותיהם מכח החוק.

במקביל, הגישו התובעים עתירה לבג"צ כנגד ההחלטה לשלול את מעמדם כתושבים ובית הדין הגבוה לצדק קיבל את עתירתם והורה על השבת מעמדם.

מן הסתם, שינוי הסטטוס דווח - או שהיה צריך להיות מדווח - למשרד הפנים ולמוסד לביטוח לאומי, על מנת שיושבו הזכויות שנשללו.

אין חולק כי המידע הרלבנטי הגיע בסופו של יום למוסד לביטוח לאומי, אם כי יש מחלוקת לגבי השאלה אם היה זה המועד המוקדם ביותר הרצוי והראוי.

על בסיס האמור לעיל, הגישו התובעים את התביעה הנוכחית.

בשלב הראשון, התביעה הופנתה הן כלפי משרד הפנים (בטענה שלא היה מקום מלכתחילה לשלול את מעמד התושבות) והן כלפי המוסד לביטוח לאומי (בטענה שלא היה מקום לשלול את זכויותיהם של התובעים וכי היה מקום להשיב אותן מוקדם מהמועד בו הושבו בפועל).

במסגרת הראיות שהתכוון משרד הפנים להגיש לתיק, היתה אף חוות דעת של נציגה של המעבדה לזיהוי פלילי של המשטרה (מז"פ), אשר בדקה בשעתו את התעודות שנטען שהיו מזויפות ואשר הכינה את חוות הדעת בקשר לאותנטיות של המסמכים (חוות הדעת אשר על בסיסה נשללה התושבות בשלב הראשון).

כמה ימים לפני המועד שהיה קבוע לשמיעת הראיות בתיק הודיעו התובעים שמחמת קשיים כלכליים הם לא יכולים להגיש חוו"ד נגדית מקצועית בכל הנוגע לאותם מסמכים ובנוגע לאופן ביצוע הבדיקות במז"פ - והתובעים ביקשו למחוק את התביעה כנגד משרד הפנים.

בהתאם, ביום 6/7/11 ניתן פסק דין לפיו התביעה כנגד מדינת ישראל / משרד הפנים נמחקה, ללא צו להוצאות.

לאחר מכן, התנהלו שתי ישיבות הוכחות. בראשונה נשמעו עדי התביעה (ארבעת התובעים ובת משפחה נוספת). בישיבה השניה היו אמורים להישמע כל עדי ההגנה.

מטעם המוסד לביטוח לאומי הוגשו רק שתי תעודות עובד ציבור של שתי פקידות אשר טיפלו בשלבים מסוימים בתובעים. עוד העידו מטעם המוסד לביטוח לאומי נציגים של משרד הפנים (אשר היו אמורים להיות עדים מטעם משרד הפנים טרם נמחקה התביעה כנגדו ואשר זומנו לישיבה לבקשתו של ב"כ המוסד לביטוח לאומי, לאחר שלמד לדעת על המחיקה). נציגים אלו היו למעשה שתיים – החוקרת של המז"פ שהכינה את חוות הדעת אשר צוינה מעלה, ונציגה נוספת של משרד הפנים, אשר היתה בקשר ישיר עם התובעים, הודיעה להם על החשדות כנגדם בכל הנוגע למסמכים וטיפלה במהלכים מולם.

שני עדים נוספים שביקש ב"כ המוסד לביטוח לאומי לזמן לא התייצבו ולגבי האפשרות לזמנם לישיבה נוספת, ניתנה החלטה נפרדת.

הרקע המתואר מעלה חיוני לצורך הבנת החלטתי שלא לפסול עצמי מלשבת בדין, ונחזור עתה לבקשת הפסילה.