בוטנרו נ' עיריית נצרת עילית

פסק דין

התובעת, תושבת העיר נצרת עלית, מלינה על התנהלות הנתבעת, אשר נקטה כנגדה בהליכי עיקול. צו העיקול הוטל בעטיו של חוב, אשר לטענת התובעת, הודע לה על קיומו רק לאחר הטלת העיקול על חשבון הבנק שלה, כאשר פנתה ביום 28.1.11 אל סניף הבנק במטרה לבצע פעולות שונות בחשבונה. התובעת פנתה אל הנתבעת ביום 30.1.11, שילמה את החוב ובו ביום הוסר צו העיקול.

לדברי התובעת, בתביעתה, חששה כי הטלת העיקול תגרום להחמרה במצבו הבריאותי של בעלה הסובל ממחלות. לדבריה, נגרם לה צער ועגמת נפש ובגין כך, עותרת היא לחיוב הנתבעת בפיצוי.

עיון בטענות הצדדים ובמסמכים אשר הוצגו בפניי מעלה כי לכתובתה העדכנית של התובעת נשלחו דרישות לתשלום החוב בתאריכים 25.11.10 ובתאריך 22.12.10 וכן, נשלח אליה תלוש יתרות חוב בחודש דצמבר 2010. אלה נשלחו בדואר רגיל, אך לדברי נציגת הנתבעת, תלוש יתרות החוב הונח בתיבת הדואר של התובעת. יחד עם זאת, משלא נשלחו המכתבים בדואר רשום, אין ולא הוצג בפניי אישור כי אכן נמסרו לידיה של התובעת.

כאמור, התובעת טענה כי לא היתה מודעת לחובה כלפי הנתבעת, זאת חרף העובדה שהחוב נובע מכך שהוראת הקבע שלה לא כובדה. התובעת טענה כי בשל עומס רגשי לא הבחינה במסמכי הבנק כי הוראת הקבע לא כובדה ועל כן לא פרעה את חובה.

משלא שולם החוב, פעלה הנתבעת, על פי האפשרויות המוקנות לה בדין, והטילה ביום 20.1.12 עיקול על חשבון הבנק של התובעת. עם זאת, כפי שהבהירה נציגת הנתבעת במעמד הדיון, צו העיקול התקבל בבנק רק ביום 24.1.12 ובפועל, לא מומש העיקול והתובעת לא ניזוקה באופן כלשהו.

בחנתי את טענות הצדדים והגעתי למסקנה כי דין התביעה להדחות.

לא מצאתי כי הנתבעת פעלה בניגוד לנהליה ולהוראות החוק.

מעבר לכך, גם אם מסיבה כלשהי, לא קיבלה התובעת את ההתראות, עדיין יכולה וצריכה היתה להבחין כי הוראת הקבע לא כובדה. ואף אם לא הבחינה בכך, לא הוכח כי נגרם לה נזק כלשהו מעצם הוצאת צו העיקול ושליחתו אל הבנק.

אין מחלוקת כי מיד כשפנתה התובעת אל הנתבעת ושילמה את חובה, הוסר העיקול.

לא הוצגה בפניי כל ראיה אודות נזק כלשהו שנגרם לתובעת כגון סירוב שיק או כיוב'.

"נזקה" של התובעת מתמצה, לטעמי, בכך שחוייבה לפנות מיידית אל הנתבעת ולפרוע את חובה, כפי שעשתה בפועל.

התובעת טענה בכתב התביעה לעגמת נפש בלבד. בדיון העלתה טענות לנזקים נוספים, אך אלו לא הוכחו. איני מוצאת, בנסיבות המתוארות, כי יש להורות על פיצוי בגין עגמת נפש כאשר לא הוכח כי נגרם נזק כלשהו לתובעת.

לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה.

3אחר ששקלתי בדבר, בנסיבות, החלטתי שלא לחייב את התובעת בהוצאות.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ב, 19 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: