בוטח נ' דמיש ואח'

פסק דין

רקע

1. בפניי שתי בקשות רשות ערעור (שמספרם- רע"צ 28430-07-12 ו- רע"צ 10750-0-12), אשר הוגשו על ידי הצדדים, כל אחד בעניינו, כנגד החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל, רביע ג'באלי. בשל הנסיבות והעובדות הזהות לבקשות אלו, ועל מנת לקצר את ההליכים המשפטיים, הוחלט על איחוד הדיון בבקשות אלו.

2. בקשת רשות ערעור, רע"צ 28430-07-12, הוגשה על ידי מר אליהו בוטח, (להלן: "בוטח") כנגד טרי וון דמיש ו- סימטל פרטנרס ל.פ. (חברות תושבות חוץ) (להלן: "החברות"), ועניינה בקשה לרשות ערעור על החלטת כב' הרשמת רביע ג'באלי מיום 27.6.12, אשר דחתה את בקשת בוטח (מיום 26.6.12), לביטול ההחלטה אשר ניתנה במעמד צד אחד, לחיוב בוטח בהוצאות פינוי בית מגורים בסך של 8,000 ₪.

3. בקשת רשות ערעור, רע"צ 10750-09-12, אשר הוגשה על ידי החברות כנגד בוטח, עניינה בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל בנצרת, רביע ג'באלי, מיום 11.7.12, לפיה נדחתה בחלקה בקשת החברות להגדלת הוצאות אשר הוצאו על ידן לצורך ביצוע פסק הדין לפינוי מושכרים, וכן על דחיית בקשת החברות לפסוק שכר טרחה א' ו- ב' בגין פינוי המושכרים.

טענות הצדדים

4. בקשות אלו נוגעות לפסק דינו של בית משפט השלום (תל אביב יפו), כב' השופטת עידית ברקוביץ, ב-ת"א 53684/08 (להלן:"פסק הדין"), לפיו נתקבלה תביעת החברות כנגד בוטח, לפינוי הנכסים אשר הוחזקו על ידו בדיירות מוגנת. בסיכום פסק הדין נקבע: "התביעה מתקבלת. הנתבע יפנה את המושכרים ויחזיר את החזקה בהם לתובעות כשהם נקיים מכל אדם וחפץ. הנתבע ישא בהוצאות התובעות, בסך כולל של 25,000 ₪".

5. לטענת החברות, למרות פסק הדין, לא פינה בוטח את הנכסים אשר הוחזקו על ידו, וממשיכים להתגורר בהם דיירים, אשר הנכס הושכר להם על ידי בוטח בשכירות משנה.

6. לטענת בוטח, לאחר מתן פסק הדין, פינה את הנכסים מכלל חפציו, אולם, אינו יכול לפנות את הנכס מדיירים אחרים, אשר אינם צד להליך נשוא פסק הדין, ועל כן פסק הדין אינו חל עליהם. עוד טוען בוטח, כי אין לו שליטה על דיירים אלו, ועל כן, אין לחייבו לפנותם ו/או להשית עליו את הוצאות הפינוי.

7. ביום 10.5.12 הוגשה לרשמת ההוצאה לפועל, על ידי בוטח, בקשה ב"טענת פרעתי". בהחלטת הרשמת מיום 10.5.12, נדחתה בקשתו של בוטח, ובין היתר נקבע בה כדלקמן: "פסק הדין מפורט וברור, צדדי ג' הם שוכרי משנה ועניין שכירות המשנה נדון בהרחבה בפסק הדין, ובית המשפט דחה את טענת החייב (הנתבע) לפיה התקבלה הסכמת הבעלים לשכירות המשנה. אדרבא, אחד מצדדי ג', יהושפט בוטח, הגיש תצהיר והעיד בפני בית המשפט. פסק הדין ברור ומפורש ומורה לחייב לפנות את הנכס, ואין מחלוקת כי הנכס לא פנוי. לא הוכח בפניי שצדדי ג' מחזיקים בנכס מכוח עילה חוקית כלשהי, כאשר הטענות לעניין שכירות המשנה כאמור נדונו והוכרעו על ידי בית המשפט". (שם, שורות 12-24)[ההדגשות שלי- ס.י.].

8. בוטח אף מציין ב"מאמר מוסגר", בבקשתו דנן, כי לא ערער על ההחלטה לדחות את בקשתו ב"טענת פרעתי", וזאת משום שבינתיים "הגיש תביעה לביטול פסק הדין לפינויו מהנכסים".

9. לטענת בוטח, ביום 13.5.12 ביצעו החברות פינוי בכוח של כלל הדיירים שהתגוררו בנכס. בהחלטתה מ- 8.6.12, אישרה כב' הרשמת, במעמד צד אחד, את הגדלת הקרן בתיק ההוצאה לפועל כנגד בוטח בגין הוצאות הפינוי שנגרמו לחברות בשל הליך הפינוי שנקטו.

בקשת בוטח לביטול החלטה זו, בטענה, כי שוכרי המשנה הגישו זה מכבר הליך בדרך של המרצת פתיחה, בשל פינויים בכוח מהנכסים, נדחתה על ידי רשמת ההוצאה לפועל, בהחלטתה מ- 27.6.12 בזו הלשון: "הבקשה נדחית. אני מפנה לנימוקי ההחלטות הקודמות שניתנו בתיק".

10. לטענת בוטח, חרגה הרשמת מסמכויותיה עת הורתה לחייב אותו בהוצאות פינוי הדיירים, שכן, לאחר שהוא פינה רכושו מהנכס, אין מחובתו לפנות צדדים שלישיים אשר לגביהם לא ניתן פסק הדין ואלו אינם חלק מההליך המשפטי.

11. כמו כן, טוען בוטח כי טעתה הרשמת עת לא נימקה החלטתה לדחות את הבקשה נשוא בקשת הערעור דנן.

12. מנגד, לטענת החברות, כעולה מבקשתם לרשות ערעור מטעמם, בוטח לא קיים את פסק הדין ככתבו וכלשונו. בוטח לא פינה את המושכרים, ולא שילם את הוצאות המשפט אשר הושתו עליו.

13. עוד טוענות החברות, כי בוטח ניסה לסכל את הליכי הגבייה והפינוי בכל דרך, בין היתר על ידי הגשת בקשה בטענת פרעתי לרשמת ההוצאה לפועל, ולאחר מכן אף בקשה לעיכוב הליכי הפינוי (שהוגשה פעמיים), ושחייבו הגשת תגובה מפורטת מטעם החברות.

14. לטענתם, למרות שהומלץ לבוטח, על ידי כב' רשמת ההוצאה לפועל, בהחלטתה מיום 18.4.12, לפנות את הנכס מרצון, ולשתף פעולה עם המפנים, למניעת חיובו בהוצאות מיותרות, בחר בוטח שלא לשתף פעולה, ולא לבצע את פסק הדין. (עותק ההחלטה הנטענת לא צורף כנספח לכתב הטענות).

15. ביום 13.5.12 בוצע פינוי באמצעות קבלן הוצאה לפועל.

16. החברות טוענות כי הגישו לרשמת ההוצאה לפועל 2 בקשות. האחת- בקשה לחיוב בוטח לשפותן בגין כל ההוצאות אשר שילמו לקבלן שביצע את הפינוי, והשניה- בקשה לפסיקת שכר טרחת עו"ד בהוצאה לפועל בגין הליכי הפינוי.