בוטבול נ' הילואגריש

פסק דין

1.ב- 26/8/2010 הגיש התובע, מר בוטבול סלומון (להלן : "התובע"), בקשה לצו פינוי מיידי, כנגד הנתבעת, הגב' הילואגריש אג'יג'ו (להלן : "הנתבעת"), מהדירה המצויה ברחוב ערד 31/102, חיפה, קומה שנייה, ואשר בבעלותו (להלן : "הדירה").

2.בו ביום הגיש התובע כתב תביעה בסדר דין מקוצר, לסילוק יד, לרבות דמי שימוש ראויים בסך 30,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מחודש אוגוסט 2007 ועד ליום התשלום בפועל.

3.לטענת התובע, חתם עם הנתבעת על שני הסכמי שכירות :

א. מיום 5/6/07 עד 4/6/08 – ההסכם צורף לכתב התביעה ולבקשה, ושם צוין, כי תקופת השכירות הינה החל מ- 14/6/2007 עד 14/6/2007. כל עוד לא הוכח אחרת, בגרסת הנתבעת, הרי שככל הנראה המדובר בטעות קולמוס. דמי השכירות עמדו על סך של 1,500 ₪ לחודש.

ב. מיום 11/6/08 עד 15/6/09 – בהסכם השכירות צוינה משך תקופת השכירות, החל מיוני 2006 וכלה ב- 14/6/2009. דמי השכירות עמדו על 1,500 ₪.

הנתבעת, שילמה מאז חתימת הסכם השכירות הראשון ועד ליום הגשת כתב התביעה, שכר דירה בסך 5,000 ₪ בלבד, וזאת למרות פניות רבות ודרישות מצידו לתשלום דמי השכירות. התובע נאלץ להגיש תביעה כנגד הנתבעת, בבית המשפט לתביעות קטנות, תק 718/08 בוטבול סולומן נ' אז'יגו הולוגוגריף. תביעה זו באה לסיומה בהסכם גישור, אשר קיבל תוקף של פסק דין, על-ידי כב' השופט שדה ב – 15/6/2008. בהסכם הגישור נקבע, בין היתר, כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 10,750 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, עד לפירעון המלא של החוב. החוב ישולם בתשלומים כפי שנקבע בהסכם. למרות זאת הנתבעת לא שילמה אגורה שחוקה ומתעלמת מדרישות התובע ומפסק הדין.

ב- 3/6/2008 התובע שלח לנתבעת, הודעה על אי הארכת חוזה השכירות, דהיינו כי חוזה השכירות אשר נערך ונחתם ב- 5/6/2007 ואשר מסתיים ב- 14/6/2008, לא יוארך. אך הודעה זו נפלה על אוזניים ערלות.

הנתבעת לא משלמת הן דמי שכירות והן הוצאות הבית, מתעלמת מחובותיה לחלוטין ומסרבת לפנות הדירה.

התובע פנה אל הנתבעת לפנות את הדירה ולהחזיר לו את החזקה בה, אך ללא הועיל.

אי לכך, התובע טוען, כי זכאי לפינוי המיידי של הנתבעת מהדירה ולהשבת החזקה בה לרשותו, לתשלום דמי שכירות ראויים בסך 30,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מחודש אוגוסט 2007 ועד ליום התשלום בפועל.

4.ב- 26/8/2010 נקבע לדיון בבקשה לצו פינוי מיידי במעמד צד אחד, ליום 31/8/2010.

המזכירות התבקשה להמציא העתק ההחלטה לנתבעת במסירה אישית על ידי פקיד בית המשפט.

מאישור המסירה עולה, כי הסיבה לאי המסירה הינה "עזב ללא מען".

5.בדיון אשר התקיים ב- 31/8/2010 לא הופיעה הנתבעת. התובע העיד, כי הוא אלמן, הדירה, נשוא דיוננו, אינה הדירה בה גר, הנתבעת אינה משלמת שכר דירה מאז שגרה בדירה, היא שילמה לו דמי שכירות פעם אחת אחרי שהיה המשפט, ולאחר מכן לא שילמה דבר. אינה משלמת מיסי וועד בית, והשכנים פונים אליו בתלונות. הבית נשוא התביעה מצוי בנווה יוסף.

על פי החלטתי, היות והנתבעת הוזמנה כדין על ידי פקיד מסירה של בית המשפט, ולא התייצבה כאמור. יש בכך לתמוך את טענת התובע, כי הנתבעת, כלשונו "מצפצפת על כולם", ואינה משלמת שכ"ד כבר מספר שנים, ועל כן הוא זכאי הן לסעד הפינוי והן לתשלום דמי השכירות אותם היא חייבת.

עוד נאמר בהחלטה כי הובהר לנתבעת, כי עליה לשלם את כל החוב עבור שכר הדירה אותו היא חייבת, ללא קשר לצו הפינוי, וזאת באופן מיידי, וכי בהעדר כתב הגנה בתוך 30 יום יינתן צו פינוי מיידי.

החלטה זו וכתב התביעה נמסרו כדין, מאישור מסירה ב- 7/10/2010, אשר הודבקו על הדלת.

6. עד לכתיבת שורות אלו, לא התקבלה כל תגובה מצד הנתבעת או כתב הגנה.

דיון