בוטבול ואח' נ' לב

פסק דין

1.הנתבעת הינה הבעלים של דירת 4 חדרים , הנמצאת ברח' וייצמן 32/3, נהריה (להלן: "הדירה"), אותה השכירה לתובעים לתקופה של שנה, מ- 15/11/12 עד 14/11/13 (להלן: "תקופת השכירות"), תמורת שכר דירה בסך 3,150 לחודש.

בקשר להשכרת הדירה לתובעים נחתם בין הצדדים הסכם שכירות (בלתי מוגנת) ביום 31/10/12 (להלן: "הסכם השכירות").

להבטחת תשלום שכר הדירה הפקידו התובעים בידי הנתבעת, במעמד החתימה על הסכם השכירות, 12 צ'קים דחויים על סך 3,150 ₪ כל אחד, שמועדי הפרעון שלהם בכל 15 לחודש, החל מ- 15/11/12 וכלה ב- 15/10/13.

2.בעקבות גשמים חזקים שירדו במשך מספר ימים רצופים בסוף שנת 2012, הופיעו בתחילת חודש ינואר 2013 סימני רטיבות ועובש בקירות הדירה, שכתוצאה מהם נגרמו לתובעים, לטענתם, נזקים ללבוש (בגדים ונעליים), ובתם בת השנתיים וחצי חלתה.

מאחר שהתובעים לא היו מוכנים להמשיך ולהתגורר בדירה, בשל מצבה, הם חיפשו דירה חלופית וביום 14/4/13 הגיעו הצדדים להסכמה בדבר הפסקת השכירות. התובעים פינו את הדירה והנתבעת החזירה להם את 7 הצ'קים הדחויים שטרם נפרעו (לתאריכים 15/4/13 – 15/10/3).

3.בתביעה שבפניי עותרים התובעים לחייב את הנתבעת לפצותם בסכום של 15,000 ₪, בגין הנזקים שנגרמו להם, לטענתם, כתוצאה מהרטיבות והעובש.

בכתב התביעה לא טרחו התובעים לפרט כיצד הגיעו לסכום של 15,000 ₪, אולם בישיבת יום 29/12/13 פירט תובע מס' 1 (להלן: "התובע"), ואמר כי 1,500 ₪ זה הסכום ששולם עבור העברת הדירה, 1,500 ₪ זה הסכום ששולם למתווך שבאמצעותו מצא את הדירה החילופית והיתרה זה פיצוי עבור "ביגוד ונעליים, סבל ועוגמת נפש והמחלה של הילדה שלי, שנגרמו כתוצאה מכל העניין הזה".

4.לטענת הנתבעת, כעולה מכתב ההגנה על נספחיו, התובעים שכרו את הדירה לאחר שראו אותה ומצאו אותה מתאימה לצרכיהם.

עוד טוענת הנתבעת כי לראשונה פנו אליה התובעים בטענה כי יש רטיבות ועובש בדירה ב- 8/1/13 ובעקבות פנייתם היא פנתה ב- 13/1/13 לחב' הבטוח בה היתה מבוטחת הדירה (מבנה בלבד). בעל מקצוע שנשלח ע"י חב' הביטוח בדק וקבע כי מדובר ברטיבות כתוצאה מחדירת מי גשמים ולא בשל פיצוץ צנרת (ולכן נזק זה אינו מכוסה על ידי פוליסת הביטוח). לכן שלחה הנתבעת בעל מקצוע מטעמה, שיבצע תיקון, אולם התובעים סירבו לאפשר לבעל המקצוע להיכנס לדירה ולבצע את התיקון.

עוד טוענת הנתבעת, כי בהתאם להוראות סעיף 10.4 להסכם השכירות אין היא אחראית לנזקים שנגרמו לגופם ו/או לרכושם של התובעים וכי בהתאם להוראות סעיף 10.5 להסכם השכירות היה על התובעים לבטח (על חשבונם) את תכולת הדירה, מה שלא נעשה על ידם. עוד טוענת הנתבעת כי למרות שעל פי הסכם השכירות (ס' 5.1.4) על התובעים היה לשלם לה שכר דירה עבור כל תקופת השכירות גם במקרה שהם עוזבים את הדירה לפני תום תקופת השכירות, היא איפשרה להם לעזוב את הדירה ללא כל תשלום נוסף והתובעים חתמו, ביום 14/4/13, על מסמך בו הם מאשרים כי עם סיום השכירות (לפני תום תקופת השכירות) וקבלת הצ'קים הדחויים שטרם נפרעו, "לא יהיה לשוכרים כל תביעות מסוג שהוא".

לכן מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ושמעתי את עדויות התובע והנתבעת, הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות, כפי שיובהר להלן.

א.כפי שעולה מהמסמך מיום 14/4/13, שהעתקו צורף לכתב ההגנה, הוסכם בין הצדדים כי התובעים יהיו רשאים להפסיק את השכירות לפני תום תקופת השכירות, מבלי לשלם לתובעת את שכר הדירה עד תום התקופה, כפי שלכאורה היו חייבים לעשות על פי הוראות סעיף 5.1.4 להסכם השכירות והנתבעת החזירה להם את 7 הצ'קים הדחויים , שטרם נפרעו (לתאריכים 15/4/13 – 10/10/13). בתמורה להסכמת הנתבעת לסיים את תקופת השכירות 7 חודשים לפני תום תקופת השכירות ולהחזיר להם את הצ'קים הדחויים, התחייבו התובעים כי לא תהיינה להם "כל תביעות מסוג שהוא" כנגד הנתבעת.

לכן דין התביעה להדחות על הסף.

אני ער לכך שרק התובע חתום על המסמך מיום 14/4/13 , אולם אין ספק בעיניי כי חתם עליו בשמו ובשמה של תובעת 2 (להלן: "התובעת"). בכל מקרה, לא נשמעה מפי התובעת, שכלל לא טרחה להתייצב לישיבת יום 29/12/13, טענה כי לא ידעה ולא הסכימה לחתימה על המסמך הנ"ל.

לא נעלמה ממני טענת התובע כי הנתבעת סחטה ממנו את החתימה על המסמך, שכן אם לא היה חותם עליו, היא לא היתה מחזירה לו את הצ'קים. עם כל הכבוד, לא מצאתי ממש בטענה זו. איש לא הכריח אותו לחתום על המסמך. אם היתה לתובעים עילה חוקית לפנות את הדירה בטרם תום תקופת השכירות, בשל הרטיבות והעובש (ואינני קובע דבר בעניין זה, שכן הדבר אינו נחוץ לצורך ההכרעה בתובענה שבפניי), יכלו לפנות את הדירה מבלי לקבל את הצ'קים חזרה ולפנות לערכאות בתביעה לחייב את הנתבעת להחזיר להם כל סכום שגבתה מהם לאחר פינוי הדירה, זאת בנוסף לתביעה לחייבה בתשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם, לטענתם.

גם לא נעלמה ממני טענת התובע כי חתם על המסמך מבלי לקרוא אותו, אולם אין אני מאמין לו. הרי לטענתו החתימה על המסמך, מצידו, היתה כדי להבטיח שהצ'קים הדחויים יוחזרו לו. כלום יעלה על הדעת שחתם על המסמך מבלי לבדוק שכתוב בו כי הצ'קים יוחזרו?

מעבר לכך, אם אמנם לא קרא, אין לו להלין אלא על עצמו.

ב.דין התביעה להידחות גם לגופו של עניין. כאמור, הרטיבות והעובש הם תוצאת גשמים חזקים שירדו בסוף שנת 2012. לא הובאה ע"י התובעים כל ראיה לכך שהנתבעת היתה מודעת לכך שקירות הדירה חדירים למי גשמים. כאשר נשאל התובע בעניין זה, השיב : "לפי השיחה שהיתה לי איתה היא קנתה את הדירה כשנה לפי שהשכירה לי ובטוח שאם הדירה עברה חורף אחד, היה שם עובש". (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 16-18). עם כל הכבוד לתובע זו השערה בעלמא, שכן אין כל הוכחה לכך שגם בחורף של שנת 2011 היתה רטיבות ו/או עובש בקירות הדירה.