בוחניק נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול או לחילופין קיצור הפסילה המנהלית שהוטלה על המבקש על ידי קצין משטרה למשך 60 יום בגין מעורבותו בתאונת דרכים.

להלן עיקרי טענותיו של ב"כ המבקש:

לא מדובר בתאונה קטלנית עם פצועים אלא בתאונת פגע וברח עם נזק פח בלבד.

המבקש התייצב לשימוע יום לאחר האירוע קרי ב 17.11.13 אולם השימוע שנערך לו נעשה 10 ימים לאחר האירוע וזאת בניגוד לסע' 47 ג' 1 תוך הצגת אישור בדבר הזימון שקיבל המבקש. לפיכך, הפסילה אינה חוקית בשל שיהוי בלתי מוצדק.

לעניין מעורבותו בתאונה המדובר בכשלים ראייתים, לא נעשה זיהוי וודאי של המבקש, שכן לא יודעים אם מס' הרכב זוהה בוודאות, נעשה זיהוי חלקי של הרכב ואף לא הוגש כנגד המבקש כתב אישום בניגוד לעבירת השכרות בגינה הוגש כתב אישום.

אף אם הרכב היה מעורב בפגיעה הרי שלא קיימת ראיה שהמבקש הוא אשר אשם בפגיעה, שכן הוא לא בעל הרכב.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי יש להותיר את הפסילה על כנה.

לדבריה, טענת השימוע הועלתה לראשונה במועד הבקשה הנוכחית, המדובר בבטלות יחסית ולא מוחלטת והמבקש ידע על הפסילה.

זאת ועוד, קיימות ראיות לכאורה של מעורבות המבקש בתיק הן לעניין התאונה והן לעניין השכרות. בתיק החקירה קיימת הודעה במשטרה של נהג הסוזוקי המעורב לפיה הוא זיהה את הרכב, אשר היה יחיד בכביש, סימן לו מספר פעמים באמצעות צפירה ואורות גבוהים, אך המבקש ברח. כמו כן, מזג האוויר במועד הנ"ל היה בהיר עם אור יום.

לא זו אף זו, לא רק שהמבקש הודה שהוא נהג בכביש בשעה האמורה ובסמיכות לה, אלא שהוא גם הודה שרק הוא אשר נהג ברכב באותו היום, ודי בכך על מנת לבסס ראיות לכאורה למעורבותו בתאונת הדרכים.

לעניין השכרות אף בעניין זה ציינה ב"כ המשיבה כי קיימות ראיות לכאורה וביניהן הדו"ח של השוטר שראה את הנהיגה והריח אלכוהול מהנאשם. כמו כן, בתיק קיים דו"ח מאפיינים המעיד על שכרות משמעותית, תוך הפנייתה לגיליון הרשעותיו של המבקש אשר צבר לחובתו 22 ה"ק ביניהן מהיריות, אי ציות לתמרורים, תאונת דרכים ועוד.

דיון והכרעה:

לעניין הליך השימוע

ביחס לאיחור בשימוע, ב"כ המבקש צירף אישור בדבר נטילת רשיון נהיגה וזימון נהג לקצין המשטרה וממנו עולה כי המסמך נערך ב 16.11.13 ושהמבקש זומן להתייצב בפני הקצין

ב 17.11.13 לעניין פסילת הרישיון.

אין חולקים כי חלפו 10 ימים מתאריך האירוע ועד לשימוע.

לעניין זה יפים הדברים שנאמרו מפי כבוד השופט אנגלרד בבש"פ 3019/00 דוד אלמלח נ' מדינת ישראל:

"באשר לטענה המשפטית שכביכול היה קצין המשטרה נעדר סמכות ליטול את רישיונו של העורר בשל האיחור בזמן, הרי שנראה לי כי אין מדובר בחקיקה השוללת את סמכותו של קצין המשטרה לפסול [רישיון ] נהיגה....אלא דרישה חוקית לפעול במסגרת שלושה ימים כאשר הסנקציה מנהלית כלפי קצין המשטרה ולא מבטלת את עצם סמכותו".

מהאמור לעיל עולה כי אין לבטל באופן אוטומטי פסילה מנהלית במקרה שהשימוע בוצע באיחור של שלושה ימים. לטעמי, יש להתייחס לנסיבות המקרה ולבחון האם קיימת הצדקה עניינית להטלת הפסילה לאחר קיום השימוע באיחור.