בוחניק נ' יוסף ואח'

פסק דין

התביעה שבפניי עניינה תאונת דרכים שארעה בין רכב פרטי למשאית ביום 15.6.2011 בשעות הצהריים ברחוב בית אל בשכונת נווה שרת שבת"א.

הצדדים:

התובע הינו הבעלים והנהג ברכב הפרטי (להלן "התובע" ו"הרכב"). הנתבע 1 היה נהג המשאית (להלן "הנתבע") והנתבעת 2 הינה חברת הביטוח שביטחה את המשאית (להלן "הנתבעת").

תמצית טענות התובע:

לטענת התובע התאונה ארעה כאשר הרכב הפרטי חלף על פני המשאית בנתיב הנסיעה, והמשאית החלה בנסיעה באופן פתאומי, לאחר שהייתה בעמידה מוחלטת לצד המדרכה, כאשר ראה אותה התובע כשחלף על פניה. המשאית החלה בנסיעה מבלי לאותת, סטתה שמאלה לנתיב נסיעת רכב התובע ופגעה בדופן הימנית של הרכב.

התובע זימן לדיון עד שראה את התאונה, אשר לטענתו נסע על אופנוע מאחורי הרכבים המעורבים בתאונה. העת תיאר את התרחשות התאונה "הוא יצא מצדי המדרכה וגרד את כל הצד של רכב התובע" (פרט' עמ' 3 שורה 30)

תמצית טענות הנתבעים:

לטענת הנתבעים התאונה ארעה כאשר נהג המשאית, שהבחין באוטובוס המגיע ממולו, עצר את המשאית על מנת לאפשר לאוטובוס לחלוף ובעודו ממתין לאוטובוס שיחלוף על פניו, הגיח הרכב הפרטי אשר ניסה לעקוף את המשאית אך לא הצליח, אלא פגע במשאית וגרם לתאונה. בנסיבות אלו יש לראות את התובע כמי שגרם לתאונה.

דיון:

בדיון שהתקיים בפניי העידו שני הנהגים ונהג האופנוע שזומן ע"י התובע.

התובע חזר וטען שהמשאית שעמדה לצד המדרכה החלה לצאת לכיוון הכביש ללא איתות תוך כדי שהיא סוגרת לו את נתיב הנסיעה, כשניסה לברוח שמאלה עד כמה שאפשר, לאור העובדה שמדובר בכביש דו סטרי כאשר באות מכוניות גם ממול, פגעה בו המשאית וגרדה לו את כל הצד הימני של הרכב.

הנתבע לעומתו חזר וטען שהוא היה בנסיעה ועצר על מנת לאפשר לאוטובוס לעבור ובשלב זה ניסה הרכב הפרטי לעקוף אותו וגרם לתאונה.

העד שזומן ע"י התובע תמך בגרסת התובע, למרות שהיו בחקירתו כמה סתירות אשר ניתן לשייך אותן לזמן הרב שעבר ממועד התאונה ועד המועד בו ניתנה העדות.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים נראית לי גרסתו של התובע כאמינה יותר, שכן לא ברור לי לאור תיאור הכביש בו ארעה התאונה, איך יכול היה הרכב הפרטי אפילו לנסות ולהשתחל בין המשאית והאוטובוס כדי לעקוף את המשאית. כמו כן, מיקום הנזק ברכב התובע שהינו לאורך הצד הימני של הרכב מתאים לתיאור התאונה כפי שתיאר אותה התובע.

התובע צרף לכתב התביעה חוות דעת מומחה אשר בדק את הרכב מספר ימים לאחר התאונה ובו הוא מתייחס לנזק שארע לכל אורך הצד הימני. חוות דעת זו לא נסתרה ואני מקבלת אותה במלואה, דהיינו אני קובעת שנגרם לתובע נזק ישיר לרכב בסך של 53,446 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה עומד סכום זה ע"ס של 56,000 ₪. כמו כן, זכאי התובע להחזר שכר השמאי בסך של 900 ₪.

סוף דבר:

לאור האמור לעיל, ישלמו הנתבעים לתובע סך של 56,900 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובע שכ"ט עו"ד בסך 7,500₪ , וכן החזר אגרה בהתאם לקבלה והחזר שכר טרחת העד בסך של 200 ₪.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז אב תשע"ג, 24 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: