בוחבוט נ' משטרת ישראל/ לשכת תביעות תעבורה צפת

החלטה

זוהי בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב ולביטול פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה של המבקש.

המבקש נאשם בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 09/09/2011 בשעה 01:20, נהג הנאשם ברכב כשבגופו אלכוהול בריכוז של 650 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

המבקש אינו מכחיש כי שתה אלכוהול, אך טוען כי לא נהג ברכב בזמן הרלוונטי.

מעיון בחומר הראיות בתיק, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת הנהיגה בשכרות על ידי המבקש בזמן הרלוונטי לביצוע העבירה. כך עולה מדוחות השוטרים ומהאמור במזכרים שהם ערכו, ומתוך פלט בדיקת הינשוף עולה תמונה חד משמעית באשר לריכוז האלכוהול המיוחס למבקש.

אציין כי, קיים קושי מסוים בשאלת ההמתנה של 15 דקות מרגע עצירת המבקש עד לתחילת ביצוע בדיקת הנשיפה. המבקש נעצר בשעה 01:20, והבדיקה התחילה בשעה 01:28. אך בנסיבות העניין, אין בהפרת חובת ההמתנה של 15 דקות כדי לאיין את הראיות לכאורה בתיק, שכן המבקש עצמו טוען כי שתה לאחרונה רק בשעה 24:30, כך שממילא חלפה כשעה ממועד שתית האלכוהול על ידי המבקש עד מועד ביצוע הבדיקה. בנוסף, בדיקת המאפיינים ומבחני הביצוע שנערכו למבקש, עומדים כראייה עצמאית לחובת המבקש.

בעברו של המבקש הרשעות רבות, כולל עבירות חמורות של אי מתן זכות קדימה, כניסה לצומת באור אדום, עבירות מהירות ועוד.

בנסיבות אלה כאשר המבקש נטל לכאורה במודע סיכון לנהוג כשהוא שיכור, ועל רקע עברו התעבורתי, נראה כי המבקש מסוכן למשתמשים בדרך ומן הראוי להרחיק אותו מהכביש למשך 30 יום לפחות.

בנסיבות אלה, הבקשה לביטול פסילה מנהלית ולביטול הודעת איסור השימוש – נדחות.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"א, 22 ספטמבר 2011, במעמד הצדדים.