בוחבוט נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה ואח'

החלטה

לאחר אורכות שונות שניתנו, ניתנה אורכה אחרונה לביצוע ההסדר עד יום 9.5.10. ההסדר לא בוצע. על כן, ביום 24.5.10 בוטל ההסדר. לאחר ביטולו, שילמו החייבים את הסכומים שהיה עליהם לשלם לפי ההדר, בסכומים נומינליים, ללא הפרשי הצמדה וריבית. ביום 14.6.10 הגישו בקשה לביטול ההחלטה וקביעה שביצוע את ההסדר, אף שלא ביצעו את ההסדר במועד או במועד המוארך. רוב הנושים הסכימו לבקשה. קבעתי בהחלטתי מיום 16.6.10 שאמתין להסכמת כל הנושים. לגבי החייבת, ניתנה בסופו של דבר הסכמת כל הנושים. לגבי החייב, לא ניתנה הסכמת כל הנושים, ולדברי ב"כ החייב, פניית החייב לנושים לא נענתה. לפיכך, לגבי החייבת, אני מאשר שלמרות שהסכומים שולמו באיחור, ההסדר בוצע. לגבי החייב, אין סיבה לשנות את החלטתי לפיה ההסדר לא בוצע, שכן הוא לא בוצע. העובדה שהחייב שילם את הסכומים נומינלית לאחר המועדים המוארכים, אינה משנה את העובדה שהוא לא עמד בהסדר. לא ניתן כל טעם, ובודאי לא טעם של ממש, מדוע לא בוצע ההסדר עד המועדים שניתנו לו, במיוחד כאשר הצעת ההסדר לא היתה כפופה להחזר ערבויות של הבן, והיתה התיחסות לכך בהארכות המועד הקודמות (מבלי שדנתי בכך שהחייבים המציעים הסדר נטלו לטענתן חלק מכספם העומד לביצוע ההסדר והפקידו כערבות לבן). הסכמת 97.5% מהנושים אינה טעם להארכת מועד, בהעדר הסכמת 4% מהנושים. בהעדר טעם לאיחור, מדוע תפגע זכותם של בעלי 2.5%, שלא נתנו הסכמתם? אילו היה טעם לאיחור, ניתן היה לפגוע בזכותם הקנינית, אבל בהעדר טעם, אין מקום לכך, וכאמור בחוק החוזים (חלק כללי), העדר תגובה אינה הסכמה. לפיכך, אין מקום להאריך לחייב את המועד רטרואקטיבית. אני דוחה איפוא את הבקשה לגבי החייב ומקבלה לגבי החייבת.

ניתנה היום, י"ח אב תש"ע, 29 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: