בוזגלו ואח' נ' גרינקורן

פסק דין

בפניי ערעור שהגישו המערערים על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל דניאל הורביץ מיום 07.3.11, בתיק ההוצאה לפועל 01-39014-10-7 . במסגרת הבקשה נדחתה בקשתם של המבקשים בטענת "פרעתי".

בהתאם להחלטתי הגיש המשיב תגובה מפורטת לערעור בה פירט טענותיו והשתלשלות העניינים . המשיב טוען כי דינו של הערעור להידחות ואף עותר לחיוב בהוצאות.

במסגרת טענותיהם טענו המערערים כי אין חולק כי בהתאם להסכם הגישור היה על המערערים להעביר לידי המשיב סך של 100,000 $ ( להלן: "החוב ") אשר ישולם בשני תשלומים: א. 50,000 $ בתוך 24 שעות ממועד חתימת הצדדים על הסכם הגישור.

ב. 50,000 $ בהעברה בנקאית לחשבון הבנק של המשיב עד ליום 01/03/2010 .

כפי טענת המערערים בתחילת חודש מרץ 2010 התקיימה פגישה בין הצדדים לפיה ביקש המשיב כי לא יבצעו המערערים את ההפקדה השנייה בשל מחלוקות הקיימות בין המשיב לבנק וכי תבוצע ההעברה לחשבון בנק אחר אשר את פרטיו ימסורלהם בימים הקרובים. על כן טענו המערערים לא בוצעה ההפקדה השנייה במועד האמור ובאיחור של 3 ימים בלבד.

בנוסף טענו המערערים, כי לפי הסכם הגישור איחור של עד חמישה ימי עסקים לא יהווה הפרה המזכה בקבלת הפיצוי המוסכם,דהיינו הזכות לביצוע התשלום עד ליום 08/03/10.

לאחר ששקלתי הטיעונים הגעתי לכלל מסקנה כי הדין עם המשיב באופן שיש לדחות את הערעור ולהשאיר את החלטת הרשם בעינה.

אין חולק כי בין הצדדים נחתם הסכם גישור מיום 30.8.09 אשר קיבל תוקף ואושר ע"י המגשרת עו"ד נילי זהר ביום 24.12.09 . וכן כי נקבע בהסכם הגישור כי במידה ולא ישולמו התשלומים במועד או בכלל, יתווסף לחוב סכום של 50,000 $ כפיצוי מוסכם.

המחלוקת מתמקדת בטענות עובדתיות באשר לאופן ביצוע התשלום השני כאשר שני הצדדים צירפו לתצהירהם מסמכים שונים וסותרים אחד מהשני . כן רובץ הנטל על כתפי המערערים להוכיח את גרסתם כי הושגה הסכמה מאוחרת לשינוי מהוראות הסכם הגישור.

בהתאם לסעיף 19 להסכם הגישור לפיו:" כל שינוי של הוראה כלשהי מהוראות הסכם זה או ויתור על זכות מהזכויות הקבועות בו או הנובעות הימנו משולל תוקף אלא אם נעשו בכתב ונחתמו ע"י הצדדים להסכם".

לענייננו משלא התקיימו תנאי הסעיף הנ"ל ובהתאם לטענת המערערים כי התקיימה פגישה בע"פ בין הצדדים .אין ממש בטענה כי יש שינוי בתנאי ההסכם לפיו לא ישולם הסכום בגין איחור מצד המערערים כלפי המשיב. על כן מסקנתי היא כי התשלום בוצע באיחור.

יצוין כי בהתאם להסכם הגישור אין רלוונטיות לשאלה האם האיחור הינו מידתי או לאו.

אין לי אלא להצטרף למסקנתו של הרשם כי הנטל מצד המערערים לא הורם באשר להסכמה מאוחרת וכי המסמך המלמד כי התשלום השני בוצע ביום 11.3.10 אשר צורף על ידם אינו מהווה ראיה מספקת.

אשר על כן הנני דוחה את הערעור ומחייב את המערערים בהוצאות המשיב בסך של 5,000 ₪.

אני מורה למזכירות להעביר לב"כ המשיב את סכום הפיקדון בסך של 5,000 ₪ שהופקד על ידי המערערים בהתאם להחלטתי מיום 31.3.11.

ניתן היום, ט"ו אב תשע"א, 15 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: