בודובסקי נ' מדינת ישראל

החלטה

1.לפני בקשת המדינה לסילוק התביעה על הסף.

2.ביום 30.9.12 הגיש התובע בקשה לצו מניעה זמני האוסר על הפסקת כהונתו של התובע כמנהל המחלקה לעבודה סוציאלית ברפואה כללית במשרד הבריאות בת"א והחזרתו למחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות בשירותי בריאות הנפש בירושלים.

3.ביום 11.10.12 הוגש כתב תביעה בו עתר התובע לסעדים הבאים: מתן פסק דין הצהרתי הקובע כי התובע עמד בתקופת הניסיון ולכן זכאי לקבלת מינוי קבוע למשרת מנהל המחלקה לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות בת"א; צו מניעה האוסר על הנתבעת להחזיר את התובע לתפקידו הקודם במחלקה לטיפול בהתמכרויות; פיצוי כספי בגין העברתו ממשרתו שלא כדין ואי אישורה של תקופת הניסיון בסכום שלא יפחת מ- 50,000 ₪.

4.ביום 16.10.12 ניתנה החלטה בצו המניעה, לפיה מבוטלת החלטת הממונה לפיה התובע לא עמד בתקופת הניסיון.

בהחלטה הורנו כי לתובע ייערך שימוע נוסף ע"י מר פסט ומנכ"ל המשרד או המשנה למנכ"ל.

5.ביום 20.11.12 נערך לתובע שימוע נוסף בפני מר פסט והמשנה למנכ"ל ד"ר בועז לב.

6.ביום 8.1.13 יצאה החלטה בשימוע לפיה הוחלט להאריך לתובע את תקופת הניסיון בתפקידו כמנהל המחלקה לעבודה סוציאלית ברפואה כללית לתקופה של עד 6 חודשים נוספים.

התובע התבקש לאשר בכתב כי הארכת תקופת הניסיון מקובלת עליו.

7.התובע אישר זאת תוך שמירה על טענותיו כי עמד בתקופת הניסיון.

8.המדינה טוענת כי לאור שינוי הנסיבות אין עוד מקום לכתב התביעה על העילות המפורטות בו.

הסעד העיקרי של פסק דין הצהרתי לפיו התובע עמד בתקופת ניסיון ואף זכאי לקבל מינוי קבע למשרת מנהל מחלקה לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות בת"א לא יכול להינתן וכך אף נקבע בהחלטה בצו הזמני; הסעד של צו מניעה ניתן כאשר בסוף תקופת הניסיון תינתן החלטה חדשה; לפיצוי הכספי אין יסוד שכן התובע נמנע מלפרט מהו הנזק ומהי האחריות המוטלת על כתפי המדינה. זאת ועוד, התובע לא הועבר מתפקידו.

9.התובע מתנגד לבקשה וטוען כי עתירתו לפסק דין הצהרתי ולפיצוי כספי עדיין רלבנטיים.

10.לאחר שבחנתי את הבקשה ואת התגובה, הבקשה למחיקת התביעה על הסף נדחית.

יתכן וראוי היה בנסיבות העניין ועם שינוי הנסיבות למחוק את התביעה העיקרית תוך שמירה על כל טענות התובע, שכן להחלטה בסוף תקופת הניסיון תהיה השלכה ישירה על המשך ההליך.

11.יחד עם זאת, משהתובע עומד על המשך הליך זה, אין לסגור בפניו את הדלת.

אין בקביעה בהחלטה בצו המניעה הזמני כי אין בפגמים המפורטים להקים לתובע זכות למינוי קבע (סעיף 33 להחלטה מיום 16.10.12) כדי לחרוץ את דינו של סעד זה.

על אף שמדובר בקביעה משפטית, הרי שמדובר בקביעות לכאורה במסגרת ההליך הזמני, כך ביתר שאת לגבי הסעד הכספי.

התובע יוכל להוכיח את נזקיו במסגרת תביעתו.

12.סוף דבר הבקשה נדחית.