בהתקשרות בין בני זוג שנזקקו להלוואה לבין בנק משכן היה אזכור לדמי הגוביינא

א.         מהות הבקשה

זו בקשה שעניינה טענת המבקשים כי הבנק המשיב גבה מהם דמי ניהול או דמי גוביינא בגין חשבונותיהם אצלו, מבלי לעגן בהסכם שבין הצדדים, אפשרות גביה מעין זו.

ב.         עובדות רלבנטיות

המבקשים הינם בני זוג שנזקקו לקבל הלוואה כדי לרכוש דירת מגורים.

במהלך השנים העמיד המשיב למבקשים הלוואות, לפי שלושה הסכמי הלוואה סטנדרטיים.

ההלוואה הראשונה היתה במסגרת תוכנית הסיוע של הממשלה בסכום של 9,200 ש"ח ל - 20 שנה בתאריך 20.7.1989.

בשנת 1995 העתיקו המבקשים את דירתם לדירת מגורים אחרת וגררו עמם את ההלוואה.

למטרה זו התבקשו לחתום ביום 27.11.1995 על כתב תיקון לחוזה ההלוואה הראשון, וכך נוצר חוזה ההלוואה השני(נספח ו' לבקשה)

במסגרת גרירה זו נטלו המבקשים הלוואה נוספת מהבנק, לפי חוזה הלוואה שלישי, (נספח ז') אשר בין היתר פרעה את חלק ג' בהלוואה הראשונה.

סה"כ ההלוואה בחוזה זה (להלן: "החוזה השלישי") היתה 190,000 ש"ח לתקופה של 20 שנה;

כל ההלוואות נפרעו באמצעות הוראת קבע לבנק. (ר' לדוגמא נספח 6 לתשובת המשיב).

עפ"י האמור בפרשת התביעה מעיון בדף הפירוט לשנת 2002 (נספח ח') הסתבר למבקשים כי הם חויבו בעמלת ניהול בגובה של 24 ש"ח לשנת 2002, חיוב שלא היה קיים לפני כן בדפי החשבון שקיבלו מהבנק, ואשר זכרו לא בא, לעמדתם, בחוזי ההלוואה השונים.

בירור עם הבנק העלה לעמדתם כי המדובר ב"עמלת גביה". (ר' תעריפון לשנת 2003 נספח י"א).

בית המשפט התיר למבקשים לתקן את כתב התביעה ואת הבקשה, ולאור זאת הם התייחסו בסעיף 3.14 ואילך לטענת המשיב כי המדובר בדמי גוביינא הנגבים מידי חודש במסגרת ההלוואה, וכי המינוח עמלת דמי ניהול קבועים בה נקט בעת החיוב, - ננקטה בשוגג.

הם גרסו כי, המשיב הודה בכך שלא היה צריך לגבות דמי ניהול, ואם הכותרת היתה בשוגג, אזי גם לגבי כותרת אחרת של דמי גוביינא,- אין הרשאה לגבותם בחוזים שנקשרו בין המבקשים לבין המשיב.

מכאן התובענה שהוגשה לסעד הצהרתי ולהשבה.

ג.          הפלוגתאות בין הצדדים

מכתבי הטענות והראיות עלו הפלוגתאות הבאות בין הצדדים :

-                     הרשאי המשיב לגבות: "דמי גוביינא" עפ"י ההסכם שבינו לבין המבקשים?