בהינתן הודעת קיזוז ניתן לבצע קיזוז מן המועד בו זה התאפשר לראשונה

1.        לפניי בקשת החייבים להורות על סגירת תיק ההוצל"פ שנפתח נגדם ולחיוב הזוכה בהוצאות.

הרקע העובדתי

2.        בין הצדדים נוהלה משך שנים התקשרות עיסקית ענפה אשר כללה מסירה הדדית של שיקים לביצוע.

3.        החייב 2 פתח נגד הזוכה שני תיקי הוצל"פ בגין שיקים שחוללו ומפני בקשות הביצוע הגישה הזוכה התנגדויות לביצוע שטר. ההתנגדויות נדונו במסגרת מאוחדת במסגרת ת"א (שלום ראשל"צ) 154/08, ע.ס. נגד XXX  חברה בע"מ, לפני כב' השופטת מיכל עמית - אנסימן.

ההתנהלות הדיונית אשר בוצעה בתיק שצוין לעיל ולרבות פסק הדין שניתן בו, יקראו להלן : " תיק ראשון לציון".

4.        בתיק ראשון לציון טענה הזוכה מס' טענות הגנה מרכזיות, הן במישור דיני השטרות והן במישור דיני הקיזוז.

5.        הזוכה הגישה נגד החייבים תביעה בבית המשפט השלום בתל אביב (ת"א (שלום ת"א) 17437/08, XXX חברה בע"מ נ' י.מ. ואח'. תביעה זו נדונה לפני כב' השופטת איילה גזית.

החייבים הגישו במסגרת הנ"ל נגד הזוכה, תובענה שכנגד.

6.        התביעה בביהמ"ש בתל אביב הייתה תביעה כספית במהותה ובנושא של התחשבנות כספית בין הצדדים.

לשם הנוחות, ההתדיינות ופסק הדין שהתקבל בקשר עם תובענת הזוכה נגד החייבים ותובענת החייבים נגד הזוכה בביהמ"ש בתל אביב (ת"א 17437/08), יקראו להלן : " תיק תל אביב".

7.        כסיכום ביניים, יצויין, כי הצדדים ניהלו, איש נגד רעהו, שני הליכים במקביל. הליכי ביצוע שטר שהתבררו במסגרת תיק ראשון לציון ותובענה כספית שהתבררה במסגרת תיק תל אביב.

8.        בתיק ראשון לציון הגיעו ב"כ הצדדים לכדי הסכמות דיוניות אשר קיבלו תוקף של החלטת ביהמ"ש.

תוכנה של הסכמת הצדדים הייתה, כי הואיל וטענות הקיזוז מצד הזוכה הועלו הן בתיק ראשון לציון והן בתיק תל אביב, הרי שהכרעה ביחס לטענות הקיזוז תתקבל במסגרת תיק תל אביב, כך שכב' השופטת עמית - אניסמן לא תדון בהן.

כך, התקבלה החלטת ביהמ"ש מתאריך 28.10.08, אשר קבעה כהאי לישנא:

" מובהר בזאת, כי מוסכם בין הצדדים, כי ההכרעה בכל הנוגע לטענות הקיזוז בבית המשפט השלום בתל אביב בהליך שמתנהל בין הצדדים, תחייב אף לעניין ההליכים שבפניי, וההליכים שבפניי יתנהלו, במידת הצורך, בכל הנוגע לטענות השטריות בלבד".

9.        החלטה זו אשר הביאה לידי ביטוי את הסכמות הצדדים הדיוניות קבעה למעשה, כי ביהמ"ש בראשון לציון לא יבחן את טענות הקיזוז שהעלתה הזוכה לגופן, אלא יתמקד בטענות השטריות בלבד ואילו טענות הקיזוז שהיו לזוכה כנגד החייבים יתבררו כמכלול בביהמ"ש השלום בתל אביב.

10.    בסופו של יום, בתיק ראשון לציון נדחו טענות הזוכה וכך נקבע, כי עליה לפרוע את השיקים שמסרה לחייב 2. פסק הדין בתיק ראשון לציון ניתן בתאריך 26.12.10.

11.    מאז ניתן פסק הדין בתיק ראשון לציון, בהסכמת ב"כ החייב 2 דאז - עו"ד משה דואק, לא ננקטו נגד הזוכה כל הליכים לביצוע חיובה על פי פסק הדין בתיק ראשון לציון.

12.    כשנתיים וחצי לאחר מכן, ניתן פסק הדין בתיק תל אביב. ביהמ"ש הנכבד בתל אביב קיבל את עיקר תביעת הזוכה נגד החייבים וקיבל חלק מהתביעה שכנגד שהגישו החייבים נגד הזוכה.