בהא נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפני בקשה להורות על ביטולה של פסילה מנהלית לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח משולב] למשך 30 יום, אשר הוטלה על המבקש 30.3.14.

2.על פי ההזמנה לדין וכתב האישום (הדו"ח) ביום 29.3.14 שעה 01:25 לערך, נהג המבקש ברכב מ.ר. 57-601-65 ברחוב טשרניחובסקי בכפר סבא במהירות של 98 קמ"ש, כאשר המהירות המרבית המותרת בכביש זה הינה 60 קמ"ש, היינו, 38 קמ"ש מעל המותר.

קצין משטרה פסל את רישיון הנהיגה של המבקש לתקופה של 30 יום ועתה עותר בפני המבקש לבטל את החלטת קצין המשטרה.

3.המבקש מנמק את בקשתו כלהלן:

1. אין ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת לו, מהטעם, שהרכב שנסע לפניו חסם את שדה הראיה של הממל"ז ועל כן השוטר לא יכול היה למדוד את רכבו.

2. אכן למבקש יש פסילה על תנאי שהינה בת הפעלה אולם אין המדובר במבקש שנהיגתו מהווה סיכון לציבור.

3. המבקש הינו רופא המתמחה בבית חולים וזקוק לרישיונו לצורכי הגעה לעבודה.

4.ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתו קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למבקש. המהירות הגבוהה מצביעה על מסוכנותה של העבירה ועברו התעבורתי מעיד של מסוכנתו של המבקש. על כן, יש להשאיר הפסילה על כנה.

5.הדיון

השאלה העומדת לבחינה בפני ביהמ"ש היא, האם יש יסוד להחלטת קצין המשטרה לפסול את רישיונו של המבקש.

ראיות לכאורה

לאחר שבחנתי חומר הראיות בתיק, הנני סבורה, שהיו בפני קצין המשטרה די ראיות שהמבקש ביצע לכאורה את העבירה המיוחסת לו, היינו נהיגה במהירות מופרזת, בתוצאה שהתקבלה במדידת הממל"ז.

טענתו של המבקש, כי שדה הראיה היה חסום על ידי רכב שנסע לפניו ולפיכך לא ניתן לקבל את המדידה כראיה וכן טענותיו כלפי אופן המדידה וגרסאות השוטרים - טענות עובדתיות אלה, צריכות להתברר במסגרת הדיון בתיק העיקרי, ככל שהמבקש יעמוד על טענותיו אלה.           

ר' ע"ח 12494-09-10 מד"י נ' אביתר ברוך ואח', מיום 24.10.10 מפי כב' השופטת אהד אשר אושר בבש"פ 7855/10 אביתר ברוך נ' מד"י מפי כב' השופט דנציגר מיום 2.11.10.

למעלה מן הדרוש אציין, כי בנסיבות המקרה, ציין השוטר, שהמבקש נסע בנתיב הימני מתוך שני נתיבים ונמדד כשהוא בתנועה מתקרבת. משמאלו נסע רכב נוסף, שהשוטר השני הורה לו לעצור אך השוטר עורך הדוח הורה לעמיתו לשחרר הרכב השני תך שהוא ניגש לרכב המבקש, לו הורה לעצור. היינו, לא היה רכב לפניו, באופן שהסתיר אותו מעיני השוטר והמדידה בוצעה כלפי רכב המבקש ונשמר קשר עין רצוף עמו מהמדידה ועד העצירה.

כך שבשלב זה, קיימות ראיות לכאורה לביצוע כנדרש של מדידת מהירות נסיעתו של רכב המבקש והעבירה שיוחסה לו.

8.מסוכנות

המהירות המוגברת בה נסע המבקש אכן מסכנת לא רק אותו, אלא גם משתמשים אחרים בדרך. סטייתו המופרזת של המבקש מהמהירות המותרת מראה על זלזול בחוק ומבטאת גישה המסוכנת לציבור. על כן צדק קצין המשטרה, כאשר ראה בנהיגת המבקש במהירות זו כנהיגה המסכנת את ציבור המשתמשים בדרך.

מדובר במהירות העולה באופן משמעותי על המהירות המותרת במקום ויש בה כדי להוות סכנה ברורה ומיידית למבקש ולציבור המשתמשים בדרך. המהירות המיוחסת למבקש מקימה, כשלעצמה, מסוכנות וזאת אף מבלי להידרש לעברו התעבורתי.