בהא נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה להחזרת המשאית אשר בבעלותו של המבקש מסוג וולוו, מ.ר. 98-889-50, שנת יצור 2003, וזאת מתוקף סמכותו של המשרד להגנת הסביבה על פי סע' 6.2 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה) תשע"א – 2011.

בקשה שהוגשה למחזיק להשבת התפוס – הושבה ריקם ביום 18.11.13.

ב"כ המשיבה הציג בפניי את התקדמות החקירה, ככל שהדבר נוגע להתנהלות הנחזית כאסורה על ידי המבקש, תוך שימוש במשאית התפוסה, וכן בהזדמנויות אחרות, וכן ציין את התקדמותה הצפויה של החקירה בעתיד הקרוב.

מאידך, ציין ב"כ המבקש את הנזק הנגרם למבקש בעת בה לא מושבת המשאית לרשותו, מאז 13.11.13, מועד בו הוא מודה כי ביצע עבירה של השלכת פסולת בנין, וגם אם יוגש כתב אישום נגדו, ניתן להבטיח כל ענישה מתאימה בדרך של הפקדת ערבות בנקאית ושעבודים מתאימים.

יצוין, כי למרות שווי הרכב שצוין בתחילה ביום 16.12.13 כ- 75,000-80,000 ₪, מסתבר כי ערך המשאית גבוה יותר על פי המחירון שהוצג בפניי (לוי יצחק – 1.12.13) – כ- 171,000 ₪.

נוכח כל האמור, אינני סבורה כי בהצעת ב"כ המבקש להפקדת ערבות בנקאית בסך 15,000 ₪ יש כדי בטוחה מספקת העומדת כנגד ערך המשאית, ובבחינת השיקולים המתנגשים אני סבורה כי יש לאפשר ליחידה החוקרת למצות את חקירתה בפרק זמן קצר, וזאת לאחר שעמדתי על התקדמות מואצת של החקירה.

בשלב זה, הבקשה נדחית, ואם לא תסתיים החקירה תוך 21 יום מהיום, בהצגת כתב אישום כנגד המבקש – יוכל להגיש בקשתו להשבת המשאית ובית המשפט ידרש לכך בהתאמה.

מנגד, גם אם יוגש כתב האישום, יוכל ב"כ המבקש, בשיקלול כל הנתונים, לבקש את השבת המשאית כשמערך השיקולים של בית המשפט יהא שונה באופן טבעי.

ניתנה והודעה היום כ"ב טבת תשע"ד, 25/12/2013 במעמד הנוכחים.

נאוה בכור, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: