בדש נ' סולימאני

פסק דין

בפני תביעה כספית במסגרתה עתר התובע לחייב הנתבע לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לאופנוע בתאונת דרכים מיום 23.8.12.

לגרסת התובע, עת רכב על האופנוע בנתיב הימני בגשר האר"י בנתניה, פנתה משאית הנתבע, אשר נסעה בנתיב השמאלי, ימינה לכיוון "כפר עידוד" מתוך הנתיב השמאלי, ללא כל איתות או אזהרה, ופגעה עם חלקה הקדמי באופנוע. כתוצאה מהפגיעה הושבת האופנוע והוכרז כ"אובדן מוחלט".

בדיון בפני העיד התובע כי המשאית הקדימה אותו בנסיעה ואולם, רק בסמוך לפניה ל"כפר עידוד" נכנסה לתוך נתיב נסיעתו על מנת לפנות ימינה. התובע העיד כי ראה את המשאית פונה ואולם, כרב היה קרוב אליה ולא הספיק לעצור ופגע בה באזור הגלגל הקדמי.

העד מטעם התובע, מר מלול, אשר ישב במושב האחורי של האופנוע בעת התאונה, העיד כי כאשר הגיע האופנוע לפניה לכפר עידוד פנתה המשאית ימינה מתוך הנתיב השמאלי ללא כל איתות כאשר נהג המשאית ככל הנראה לא הבחין באופנוע.

מנגד, הנתבע העיד כי בכביש יש שני נתיבי נסיעה רחבים וכי המשאית נסעה בנתיב הימני ופנתה ימינה לכיוון "כפר עידוד". לטענתו, בעת שביצע את הפניה ימינה פגע האופנוע במשאית, מבלי שנהג המשאית הבחין קודם לכן באופנוע.

דיון והכרעה:

הנטל להוכחת התביעה מוטל על התובע מכוח הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה". לפיכך, על מנת לקבל את התביעה על התובע להוכיח, במאזן ההסתברויות במשפט אזרחי, כי גרסתו סבירה יותר בנסיבות העניין מגרסת הנתבע. ככל ולאחר שמיעת הראיות תעמודנה בפני ביהמ"ש שתי גרסאות שקולות, אזי יש לקבוע כי לא הורם הנטל על ידי התובע ודין התביעה להידחות.

בענייננו, המחלוקת בין הצדדים הינה האם פנתה המשאית ימינה מתוך נתיב הנסיעה השמאלי, כגרסת התובע, או שמא נסעה בנתיב הימני, כגרסת הנתבע.

לאחר ששמעתי העדויות בפני, לא מצאתי להעדיף את גרסת התובע על גרסת הנתבע.

אמנם, העד מטעם התובע, מר מלול, העיד אף הוא כי המשאית נסעה בנתיב השמאלי. על אף שהעיד כי מהמושב האחורי הוא אינו " כפי שהנהג רואה" העיד כי המשאית לא אותתה לצורך הפניה.

יתרה מכך, עדותם של התובע ומר מלול לפיה המשאית נסעה במהירות ופנתה בפתאומיות ימינה לכיוון "כפר עידוד" מתוך הנתיב השמאלי, אינה סבירה והגיונית בנסיבות העניין.

אין חולק כי משאית הנתבע הינה משאית ארוכה באורך של כ-12 מטר. משכך, אין זה סביר כי משאית באורך כזה תבצע פניה ימינה באופן פתאומי ובוודאי שלא תוך נסיעה מהירה. בעוד שמשאית הנתבע הינה כלי רכב ארוך וכבד הרי שהאופנוע הינו כלי רכב קטן. משכך, אין זה סביר כי המשאית פנתה ימינה בפניה חדה אשר הפתיעה את נהג האופנוע כך שאף לא הספיק לעצור.

זאת ועוד, התובע העיד כי לאחר התאונה המשאית עמדה כאשר חלקה בנתיב השמאלי וחלקה בנתיב הימני. מנגד, העיד הנתבע כי לאחר התאונה המשיכו רכבים לנסוע בנתיב השמאלי שנותר פתוח לתנועה. עדותו של הנתבע לעניין זה לא נסתרה על ידי התובע. ברי כי בכך יש כדי להעיד כי המשאית לא היתה בעת התאונה בתוך הנתיב השמאלי.

נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן לבקש רשות ערעור מבית משפט מחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ז אדר תשע"ד, 27 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: