בדרייה נ' גאמל ואח'

החלטה

עניינה של התובענה שלפנינו, סילוק ידם של הנתבעים מחלקות הקרקע הנמצאות באזור בית צפאפה בירושלים, הרשומות בספר 1015 דף 6151 ודף 6150, בשטח כולל של 116 דונם (להלן- הקרקע).

כנטען בכתב התביעה, הקרקע היא נכס מנכסי ווקף אלהקארי והתובעת היא חוכרת לדורות מאת נאמן ווקף אלהקארי, ח'אלד בדרייה, החל מיום 4.11.2007.

לפניי בקשות מטעם הנתבעים 5-1 והנתבע 6, שהוגשו בנפרד, לסילוק התביעה על הסף.

בקשת הנתבעים 5-1

לטענתם, כתב התביעה לוקה בחסר, נעדר פרטים ומסמכים מהותיים המשמיטים את הקרקע מתחתיה ומונעים מהנתבעים את האפשרות להתגונן כראוי.

עוד טוענים הנתבעים 5-1, כי התביעה התיישנה, הן התיישנות מהותית והן התיישנות דיונית, וכי קיים השתק ומניעה מהתובעת להגיש תביעתה.

בקשת הנתבע 6

לטענת הנתבע 6, כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה נגדו וכי אין בינו לבין התובעת יריבות משפטית.

עוד טוען הנתבע 6 לסילוק התביעה מחמת היעדר פרטים ומסמכים מהותיים כגון מסמכים המעידים על קיום הווקף ונכסיו וכי, לטענתו, המסמכים שצורפו לתביעה הם מזויפים.

גם הנתבע טוען 6 כי התביעה התיישנה וכי עילת התביעה, ככל שהיא קיימת, הייתה ידועה לפני כ-100 שנים ולא נעשה עמה דבר.

בתשובתה חזרה התובעת על טענותיה מכתב התביעה כי היא חוכרת את הקרקע וכי הנתבעים הם מסיגי גבול בקרקע שלא כדין.

התובעת לא התייחסה לטענות בדבר אי צירוף המסמכים והפרטים המהותיים, לטענת ההתיישנות , ולטענות האחרות שפורטו לעיל.

הלכה פסוקה בעניין סילוק תביעה על הסף קובעת, כדברי השופט זוסמן בג"צ 254/73 צרי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פד"י כח(1), 372, 377-378 כי:

"ברור שאם יתכן מקרה, אפילו הוא יצוא דופן, שעל-פי העובדות המפורשות בכתב-התביעה יזכה התובע בסעד שנתבע, לא מן הראוי למנוע את הדיון בתובענתו ולהפסיק את ההליך בעוד הוא באיבו. חיסול המשפט בדרך מקוצרת, ללא גביית ראיות, מיועד למנוע הליך עקר שלא יתן לתובע בשום פנים ואופן מבוקשו, אך מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים לפניו שערי בית-המשפט".

ומוסיף ואומר השופט עציוני, באזכרו את ההלכה האמורה:

"... כשכתב התביעה לוקה בחסר, שניתן לרפאו על-ידי הוספת פרטים בדרך של תיקונו, אל לו לבית-המשפט לדחות את התביעה על הסף" (ע"א 716/75 בר-אור נ' בר-אור, פד"י ל(2) 253, 255-256).

בענייננו, ראיתי לקבל את טענות הנתבעים בכל הנוגע לחסר המהותי בכתבי הטענות של התובעת. בכתב התביעה ובכתב התשובה חסר פירוט הטענות וחסרים בו פרטים ומסמכים מהותיים שצוינו, בין היתר, בטענות הנתבעים.

במצב זה, הגם שניתן היה בשלב זה לקבל את טענות הנתבעים ולהורות על סילוק התביעה על הסף, ניתנת בזאת לתובעת, לפנים משורת הדין, הזדמנות לתקן את תביעתה תוך שמירה על איסור הרחבת חזית התביעה בשלב זה.

לפיכך, התובעת רשאית להגיש כתב תביעה מתוקן עד ליום 18.5.2012.