בדראן נ' חרזאללה

החלטה

המדובר בביצוע שיק על סך של 400 ₪.

עיון בשיק מעלה כי הפקודה בו מצד המושך היא: "שלמו ל" ולאחר מכן מופיע שמה של חברה בע"מ.

המבקשת הגישה התנגדות נתמכת בתצהירה ובתצהיר בעלה.

המבקשת לא התייצבה, אך בעלה התייצב ולפי דבריו, נמנע מהמבקשת להתייצב בשל מצבה הרפואי וקבלת טיפול רפואי בעת הזו בה מתנהל הדיון.

ב"כ המשיב ביקש לתת פסק דין כנגד המבקשת בהעדר התייצבות, משום שנמנע ממנו לחקור אותה, אך הוא בחר לחקור את בעלה, אשר התייצב, וכפי האמור הגיש תצהיר.

אחרי שעיינתי בתצהירה של המבקשת, מצאתי שאין מקום ליתן פסק דין נגדה, משום שתצהירה כולל שתי טענות בלבד: האחת, טענה עובדתית כמפורט בסע' 4 לתצהיר, השנייה, טענה משפטית, כמפורט בסע' 5 לתצהיר.

בסיכומיו, ב"כ המשיב המלומד אישר את העובדות המפורטות בסע' 4, והוא מתנגד מטעמים משפטיים לטענה המשפטית שבסע' 5.

משכך, לא ראיתי מה טעם צריך היה בחקירה נגדית של המבקשת ומכל מקום אינני רואה לתת פסק דין בהעדר התייצבות, ואפרט מדוע יש ליתן רשות להגן למבקשת אף בהעדרה.

כפי שציינתי, בעלה של המבקשת הגיש תצהיר והוא כולל בו, מעבר לטענה העובדתית של אישתו, עליה הוא חוזר בסע' 3 לתצהירו, אף טענות עובדתיות נוספות המתייחסות לפרעון התמורה הנקוב בשיק.

לטענת בעלה של המבקשת, מייד כאשר פנה אליו המשיב, שילם לו 400 ₪ וזאת משום שהמשיב הראה לו צילום של השיק, משום שהמשיב בן אותו יישוב המוכר אישית ונהגו לרכוש אצלו סחורה במשך זמן רב ולכן הוא טוען כי האמין למשיב שהתחייב להחזיר את השיק.

בחקירה הנגדית טענת הפרעון לא נסתרה ואף הושלמו בה, בהתאם לשאלות שהציג ב"כ המשיב, פרטים שלא הופיעו בתצהיר מלכתחילה, כגון: מועד הפרעון ואמצעי התשלום.

בעלה של המבקשת עמד בחקירתו על כך שפרע את סכום השיק לידי המשיב ואף חזר על טענתו כי עשה זאת מתוך אמונה שהמשיב יחזיר לו את השיק. לפי עדותו, עד היום חרף פניות חוזרות ונשנות, השיק לא הוחזר לו.

טענת הפרעון היא טענה שלא נסתרה, אולם גם אם היתה נסתרת, ולו משום העובדה שהשיק המקורי לא הוחזר לבעלה של המבקשת, הרי יש מקום ליתן למבקשת רשות להגן בטענה המשפטית.

כזכור, השיק נמסר לנפרעת, חברה בע"מ ולה בלבד.

משכך, אין מדובר בשיק שכיר והזכות להעבירו איננה נתונה למי שקיבל אותו.

כאשר קיבל את השיק המשיב, קיבלו שלא כדין בניגוד לאמור בו ובניגוד לדיני השטרות ואף הוא עצמו לא היה רשאי להעבירו, שכן מלכתחילה, זכות המסחר בשיק אינה קיימת.

העובדה שהמשיב אוחז בשיק, וגם אם הוא אוחז בעד ערך (הטענה נטענה בסיכומי ב"כ המשיב בלבד ואיננה יכולה לשמש ראייה לאמיתותה או ראייה בכלל), הרי אחיזתו לוקה בפגם ועצם מתן הערך אין בכוחו לרפא פגם זה.

לאור האמור, אין מנוס מליתן למבקשת את יומה.

אינני פוסקת הוצאות בהליך זה לאור אי התייצבותה של המבקשת.