בדנס ואח' נ' שי

פסק דין

תביעה לפינוי מושכר לפי פרק טז4 לתקנות סדר הדין האזרחי.

בין הצדדים הסכם שכירות מיום 15/12/11 ביחס למושכר ברח' האחים אוסטשינסקי 22/29 ראשל"צ (הסכם השכירות או ההסכם, נספח א' לכתב התביעה; המושכר, בהתאמה).תקופת השכירות לפי ההסכם היא מיום 15/12/11 ועד ליום 30/6/13 (תקופת השכירות המקורית).
הנתבע הודיע לתובעים בכתב, כי הוא מבקש לממש את תקופת האופציה ולהאריך את תקופת השכירות בשנה נוספת.
התובעים הודיעו, כי אינם מסכימים לכך ודורשים את פינוי המושכר, משום שהנתבע לא שילם את דמי השכירות כסדרם, לפי ההסכם וקיים חוב דמי שכירות. לתקופת השכירות המקורית.
בהמשך לכך, הוגשה התביעה שבפניי.

לפי ההסכם, על הנתבע לשלם את דמי השכירות בתשלומים דו-חודשיים בסך של 9000 ₪ ולמסור שיקים מראש לתשלום. לטענת התובעים, הנתבע לא מסר לתובעים שיקים מראש כנדרש בהסכם ותחת זאת, הפקיד כספים במועדים אקראיים ובסכומים לפי ראות עיניו. התובעים חזרו וביקשו שישלם לפי ההסכם, אך הנתבע לא שעה לדרישתם. לטענת התובעים, כתוצאה מהאמור נוצר חוב המגיע לסך של למעלה מ- 40,000 ₪.

כתב התביעה והתצהיר על נספחיו, אינם כוללים פירוט של התשלומים שבוצעו או תחשיב שמבהיר את החוב הנטען. בהמשך לבקשות שהגיש הנתבע ולהחלטות בית המשפט, צירף התובע רשימה שערך ובה מפורטים התשלומים שביצע הנתבע ע"ח חוב דמי השכירות (תצהיר מיום 27/5/13, להלן: רשימת התשלומים שערך התובע) ובהמשך, צירף דפי חשבון לתאריכים 17/6/2012 ועד ליום 28/3/2013 (צורף לתגובה שהוגשה ביום 13/6/13).

הנתבע מכחיש קיומו של חוב כלשהו.הנתבע טוען, כי דמי השכירות לתקופה של 18 חודשים מיום 1/1/2012 ועד ליום 1/6/2013, הם 78,750 ₪,כדלקמן: דמי השכירות עבור 17 חודשים לפי 4,500 ₪ לחודש (76,500 ₪) בצירוף חצי חודש ינואר 2012 (2,250 ₪), הם 78,750 ₪.
הנתבע טוען, כי יש לקזז מהחוב סך של 24,900 ₪, בגין שיפוץ שביצע במושכר.
לטענתו, שולמו דמי שכירות בסך של 53,850 ₪: סך של 40,350 ₪, בהפקדות ובהעברות בנקאיות ועוד סך של 13,500 ₪ באמצעות שלושה שיקים שנפדו מחשבונה של אמו, גב' שי שולמית. בסך הכל, בצירוף עלות השיפוץ, שולמו 78,750 ₪ עד ליום 1/6/13. לפיכך,לטענת הנתבע, אין כל חוב.
הנתבע ערך בנספח א' לכתב ההגנה טבלה שמרכזת את התשלומים שביצע מול חיובי שכר הדירה. לטענתו, צורפו העתקים של מסמכים חשבונאיים המעידים על כל התשלומים בהפקדות ובהעברות.
כן צורף העתק השיקים בסך של 4,500 ₪ כל אחד, שנטען שנפדו:
שיק שמספרו 682 ליום 5/2/12,שיק שמספרו 683 ליום 5/3/12,ושיק שמספרו 684 ליום 5/4/12.

הצדדים נחקרו על תצהיריהם.
במהלך שמיעת הראיות הוגשו מוצגים ת/1-ת/3.
כיוון שכתבי הטענות לא שיקפו את המחלוקת בין הצדדים לאשורה כפי שעלתה עם שמיעת הראיות, הוגשו סיכומי הצדדים בכתב.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הראיות ועיינתי בסיכומי הצדדים ובכל החומר שהוגש לצדדים על ידי בית המשפט, אני מקבלת את התביעה.

המסקנה העולה מחומר הראיות היא שהנתבע לא שילם את מלוא דמי השכירות לתקופת השכירות המקורית. במצב דברים זה, לא עומדת לזכותו האופציה לפי סעיף 11 להסכם, להאריך את תקופת ההסכם לשנה נוספת, שכן זו מותנית במילוי תנאי החוזה בתקופת השכירות המקורית. בדין, אפוא, סירבו התובעים למימוש האופציה והודיעו לנתבע על סיום ההסכם.