בדיר נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 [להלן: "החוק"] על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) אשר קבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער.

העובדות הרלוונטיות:

המערער, יליד 1963, נפגע בעבודה בתאריך 7/9/05 לאחר שנפל ונחבל בגבו.

המערער הגיש בקשה לדיון מחדש בדרגת נכותו לנוכח החמרה במצבו. וועדה רפואית לעררים מיום 8/12/11 קבעה כי לא חלה החמרה במצבו.

התובע ערער על החלטת הוועדה (תיק ב"ל 54214-12-11 להלן: "ההליך הקודם") וביום 16/5/13 ניתן פסק דין, על יסוד הסכמת המשיב, שלפיו יוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתתן דעתה לכך שבפענוח בדיקת C.T. שהתקיימה למערער ביום 10/2/11 עולה ממצא של פריצה אחורית מרכזית של הדיסק עם לחץ על חוט השדרה בגובה C4-C5 , עוד נקבע בפסק הדין כי הוועדה תעיין במכתבו של ד"ר לילנג ותחליט איזה משקל, אם בכלל, ניתן ליחס למכתב בנסיבות העניין.

עם קבלת פסק הדין החליטה הוועדה לשלוח את ממצאי בדיקות הדימות משנת 2008 ומשנת 2011 למומחה מתחום הרדיולוגיה על מנת שיחווה דעתו בעניינו של המערער.

לאחר שבחנה את חוות דעתו של הרדיולוג המומחה קבעה הוועדה כי אין החמרה במצבו של התובע.

טענות הצדדים:

לטענת ב"כ המערער נפלה טעות משפטית בעבודת הועדה, אשר בהחלטתה לא קיימה את הנחית בית הדין, אשר הורה לה לתת דעתה לממצאים שעולים מפענוח בדיקת C.T. מיום 10/2/11 בה צויין כי לתובע פריצת דיסק מרכזית אחורית בגובה C4-C5 עם לחץ על חוט השדרה. תחת זאת הוועדה פעלה באופן עצמאי ופנתה למומחה בשאלות שכלל לא התבקשה לברר. עוד נטען כי הוועדה התעלמה מחוות דעתו של ד"ר שרייבמן שגם לפיה לתובע בלט דיסק אחורי מרכזי עם לחץ קל על השדרה. לטענתו החלטת הוועדה מתעלמת מהממצא שמפורט הן בפסק הדין והן בחוות דעתו של ד"ר שרייבמן היינו – קיומו של לחץ על חוט השידרה, ותחת זאת עוסקת בממצא אחר שלפיו – אין לחץ על השורשים.

עוד טוען ב"כ התובע, כי הוועדה התעלמה מהנחיית בית הדין, בעת שנמנעה מלהידרש באופן מפורט לחוות דעתו של ד"ר לילינג.

ב"כ המערער מפנה לפסיקה לפיה מקום שוועדה רפואית איננה מקיימת את הנחיות בית הדין, יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר, וכך הוא מבקש שיעשה בנסיבות דנן.

ב"כ המשיב טוען כי לא נפל כל פגם משפטי בעבודת הוועדה וכי הערעור הוא רפואי לחלוטין.

ב"כ המשיב הפנה לחוות דעתו המפורטת של ד"ר שרייבמן וכן להנמקה של הוועדה הרפואית המתיחסת למלא הממצאים שהיו בפניה, בראש ובראשונה לבדיקה הקלינית של המערער בפניה, שהרי הנכות נקבעת על פי המגבלה בפועל, ולא על פי הממצאים העולים מבדיקות הדימות.

תפקיד הוועדה הוא לבדוק את מצבו של המערער לאשורו ולהחליט האם יש לנבדק מגבלה.

הכרעה

אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה הוועדה פעלה בעניין על פי שיקול דעתה ושלא על פי הנחיות בית הדין. אינני מוצאת כל פסול בכך שהוועדה, שנדרשה לתת דעתה לפיענוח בדיקת C.T. משנת 2008 מצאה להפנות את תוצאות בדיקות הדימות נשוא העניין לבדיקת רדיולוג, בטרם תתן דעתה למשמעות של הממצאים שפורטו בפיענוח, כפי שתועדו על ידי הטכנאי שביצע את הבדיקה בשנת 2011. הוועדה רשאית לבדוק בעצמה את ממצאי בדיקת הדימות גופם (להבדיל מהפיענוח) בטרם תתן דעתה לעניין בהתאם לפסק הדין.

במסגרת הבדיקה, הרדיולוג התבקש להשוות בין בדיקות C.T. שעבר התובע בשנת 2008 ובשנת 2011. גם בעניין זה אינני רואה קושי. מקום שמתבררת טענת החמרה, במסגרתה נבדקות בדיקות דימות, יש יתרון בכך שתוצאות שתי הבדיקות יפוענחו על ידי אדם אחד במועד אחד, ולא על ידי שני מפענחים שונים במועדים שונים, גם בכך לא מצאתי סטיה מהוראות בית הדין שעניינן פיענוח בדיקות הדימות.

המומחה הרדיולוג, ד"ר שרייבמן, השווה בין ממצאי בדיקת הדימות שנערכה לתובע ביום 14/8/08 לזו שנערכה לתובע ביום 10/2/11 בקבעו כדלקמן:

"C.T.. עמ"ש צוארי 14/8/08 היפוך הלורדוזיס בלטים ... בגובה C3-C4 , C5-C6 בלט דיסק אחורי מרכזי גורם לחץ קל על הדירה (צ"ל שידרה א.ד.) בגובה C4-C5.