בדיר אוסאמה נ' תומר זקן ואח'

פסק דין

1.אוסאמה בדיר (להלן: "אוסאמה") הגיש תביעה כספית כנגד תומר דולינקו וכנגד מדינת ישראל, הבעלים של רכב צבאי מס' צ- 255305 (להלן: "הרכב הצבאי").

2.אוסאמה רשום כבעלים של רכב מסוג מיצובישי מס' רישוי 74-148-02 (להלן: "המיצובישי").

3.ביום 1.12.06 נהג במיצובישי בנו של אוסאמה- עאדל בדיר (להלן: "עאדל"), בשעות הלילה בכביש הראשי של המועצה המקומית כפר קאסם. ממול המיצובישי נסע הרכב הצבאי שהיה נהוג ע"י תומר דולינקו.

4.אין חולק כי כלי הרכב הנ"ל התנגשו זה בזה כשכל צד מאשים את זולתו באחריות לאירוע התאונה.

למען השלמת התמונה העובדתית, יש לומר כי רכב המיצובישי היה מבוטח אצל צד ג' (להלן: "כלל"). המדינה מצידה הגישה תביעה שכנגד כנגד אוסאמה, כבעלים של המיצובישי, ועאדל כנהגו של הרכב בגין הנזקים שנגרמו לרכב הצבאי.

5.עאדל ואוסאמה הגישו הודעה לצד ג' כנגד כלל – מבטחתם.

6.הצדדים הופיעו לפני בישיבת יום 21.12.10, ובה העידו עאדל מצד אחד, ודולינקו מצד שני.

עאדל טען כי נסע בנתיבו, כשלפתע הגיח הרכב הצבאי מולו. עאדל נסה "לברוח" ימינה ע"מ למנוע את התאונה, אך לא הצליח והתוצאה שהרכב הצבאי פגע בו וגרם לנזק.

עאדל הוסיף וטען כי לצידו של דולינקו ברכב הצבאי ישבה נוסעת.

מאידך, טען דולינקו כי נסע לבדו ללא נוסעת בנתיבו, ולפתע שם לב כי עאדל נוסע לעברו בנתיב הנסיעה של דולינקו. האחרון הבהב באורות הרכב, ומשזה לא הועיל קבל דולינקו החלטה להטות את הרכב לנתיב ממנו בא עאדל, כך שעאדל ימצא בנתיב דולינקו, ודולינקו ימצא בנתיב עאדל, באופן שבסיום לא תתרחש תאונה.

במבחן התוצאה המהלך כשל, והתאונה התרחשה כשכלי הרכב מתנגשים זה בזה.

7.משאנו משווים את עדויות הנהגים, אזי קיימת הסכמה כי בכביש שנסעו בו השניים, הכביש היה רחב דיו כדי להכיל שני כלי רכב הנוסעים זה מול זה, אך אין בו סימון מסודר המפריד בין שני הנתיבים, בצורה כלשהי.

כך גם יש לפנינו מצב הידוע בשיטתנו המשפטית של גרסה מול גרסה או מלה מול מלה.

8.לכאורה היה מקום לדחות על פניה את התביעה העיקרית, שכן עאדל טען כי ישב לידו נוסע והנוסע לא הגיע למסור עדות. משמע, היה בעדותו של הנוסע כדי לאשש עמדת הצד שכנגד.

מאידך גיסא, הנתבע מודה בעדותו כי נטל את הרכב שלא ברשות הממונה על הרכב, כך שיש לו עניין להרחיק עצמו מן האירוע.

9.אולם, בתום הדיון קבלתי את תמונות כלי הרכב, כפי שאלו צולמו סמוך לאחר התאונה, ומהן עולה כי שני כלי הרכב נחבטו זה בזה בפנות השמאליות-קדמיות שלהן.

מכאן משמע כי יש לגרסת עאדל תמיכה ראייתית בתמונות של שני הצדדים.

התמונות גם שוללות שלילה מוחלטת של גרסת דולינקו. אם גרסה זו הייתה נכונה, שני כלי הרכב היו מתנגשים זה בזה בחלק הימני שלהם. משלא כך ארע, יש להעדיף ולבכר את גרסת עאדל על פני זו של דולינקו.

10.הפועל היוצא מן האמור, כי דין התביעה העיקרית להתקבל, ודין התביעה שכנגד להדחות, וכתוצאה מן האמור ההודעה לצד ג' תדחה.